Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
את אחותי, את עצמי
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 184
"ניערתי את עצמי, הזזתי הצידה את אבחנותיי, את רגשותיי. הזכרתי לעצמי שהחלטתי דבר מה, ואני עומדת בו. 'זה מאוד פשוט,' אני אומרת כשאני עדיין מחפשת שפת גוף המתאימה למעמדי החדש. 'בשנה האחרונה ירדתי יותר משלושים קילו, ואני מרגישה חדשה לגמרי, כאילו אני אסיר משוחרר. אבל יש לי התקפי חרדה, ואני חיה בפחד מתמיד מהידיעה שאני עלולה לאבד את היכולת להמשיך בשינוי המדהים שעשיתי בחיי, וחומות הכלא של גופי ייסגרו עליי מחדש". מה מניע אישה בת שבעים לצאת לחיפוש אחרי אחות שאבדה ושאותה לא פגשה מעולם? סיגל פרינס נולדה למשפחה שאיבדה את כל ילדיה בשואה. שני בנים שנרצחו ובת אחת ששרדה את התופת, אך נחטפה על ידי הכנסייה הקתולית, הוטבלה ונעלמה. סיגל, גיבורת הספר, מרגישה כל חייה שהיא בת מחליפה, ובשל כך הקשר שלה עם הוריה, ובמיוחד עם אימה, מורכב ומתוח. בבגרותה המאוחרת מרגישה סיגל שהיא חייבת למצוא את אחותה האבודה, להחזיר אותה למשפחה ועל ידי כך לתקן את העוול הנורא. במהלך המסע הזה היא מבינה שזהו גם מסע אל תוככי נפשה ופונה לטיפול נפשי. בזכות השיחות סיגל חושפת עולם שהיה קיים בסתר נפשה ובחיים החדשים שנבנו בעבור אחותה. העלילה מטלטלת, בחלקה בלשית ובחלקה דרמה היסטורית שיש בה גם מחֵקֶר השואה. אֶת אחותי, אֶת עצמי שואב את הקורא אל תוך התרחשויות המשקפות משפחה פגומה ובו־זמנית אמיצה כל כך, סיפור שהוא נשורת של השואה. בלה רות סמואל טננהולץ היא ילידת הולנד, והוריה ושתי אחיותיה הגדולות הם ניצולי שואה. היא דוקטור לספרות אנגלית והייתה מרצה לספרות במכללות "שאנן" ו"גורדון". היום היא עוסקת בכתיבה ובתרגום, חוקרת את זיכרון השואה, מנסה להגביר את המודעות לשואה בהולנד. היא עמיתת מחקר פורום עמיתי שפיגל, המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן. היא אם לשישה ילדים בוגרים, מוקפת נכדים ונינים. "אֶת אחותי, אֶת עצמי" הוא ספרה הרביעי. קדמו לו ספר ילדים, ספר שירים באנגלית והספר "ארץ גשרים רבים", שיצא לאור בשנת 2019 בהוצאת שאנן ותורגם להולנדית. בלה רות גרה בפרבר בחיפה ליד הים ומאמינה שהחיים רק החלו.

רבות דובר וסופר על ילדי דור השואה. אותם ילדים שחיים חיים מלאי משקעים של עבר נוראי מצד אחד ומאידך ישנם דפוסי התנהגות שנחרצו בחיי השורדים המשליכים על חיי ילדיהם.

הספר הנוכחי מביא את סיפורה הלא פשוט של ילדה  אשר גדלה בצל האובדן הטרגי של שני אחיה : האחד- יעקב- אשר נפטר מדלקת בתוספתן והוריו המאמצים בשואה, לא הביאו אותו בזמן לבית החולים. השני- דנדן- כמעט הצליח לשרוד את המלחמה וב1944 חלה בטיפוס . לאה האחות-  ששרדה אומנם את השואה אך נחטפה ע"י הכנסייה הקתולית בהולנד, הוטבלה ולא נודעו עקבותיה.

לאורכו  של הספר המוטיב המרכזי הוא נושא האוכל. בציר מקביל של הסיפור מתוארים מפגשיה של סיגל פרינס אצל  אליה  וסיפורה האישי שזור ברצונה לרדת במשקל. "אצלנו בבית הכל היה מושלם, ואני קלקלתי את התמונה הזאת. אני שוברת את האידיליה ולכן אני חייבת בכפרה, בהתנצלות, אני חייבת להרגיש אשמה, כי אני שמנה. שמן שווה רע. שמן שווה פשע. שמן שווה מכוער".

ֶדליה נולדה בשלהי השואה. בת יחידה שנותרה כשריד לחיים. אמה התקשתה בגידולה. אטמה את אוזניה לבכייה. הותירה אותה לבדה בעריסה ללא ידיים. אביה העניק לה את החום והאוכל. בכל עת חיפשה ידיים מלטפות ומחבקות בחום. התפאורה בביתה היתה נקייה ומסודרת בניגוד לאופייה של דליה. היא מצאה נחמה בילדים השובבים של השכונה. בנתה לה עולם דמיוני משלה , ברחה אל הספרים . בכל עת בקשה לאכול . הקשר בין דליה לאמה התנהל דרך האוכל. היתה משפילה אותה מול אנשים על המראה שלה. מונעת ממנה לאכול את הכיבוד לאורחים.

בגיל צעיר לקחה אותה אמה לרופא ילדים כדי להכניס אותה למשטר של דיאטה . כבר בביקור המנכר, הרגישה דליה איך האם מתבוננת בה בגינוי ובביקורתיות, משווה אותה לבנות אחרות.

משהדיאטה של הרופא לא סייעה בהורדת המשקל, הכניסה האם את דליה לאשפוז כפוי לדיאטת נוזלים. תוכנית האכילה בבית החולים כללה רק נוזלים. אנשי הצוות לא ממש הבינו את האם שמיעטה לבקר את בתה גם ששברה את רגלה ונותרה מגובסת וללא מבקרים. חייה כילדה היו ספוגים בבעיות חברתיות . הכל נסב סביב המשקל באופן קיצוני.

בבגרותה מבינה סיגל (היא דליה) שהיא חיה בצל לאה האחות האבודה. אמה משווה אותה אליה. היא מחליטה לאתרה בכל מחיר. הרגישה שעליה לסגור מעגל. הוריה נפטרו אולם את המעגל הזה היא חייבת לעצמה. האם לאחר שנים כה רבות תצליח למצוא את אחות החטופה?

ספר מטלטל בתוכנו העמוק. בחלקו הינו דרמה היסטורית ובלשית. נשימות עמוקות נשמתי עם גילויי אמפתיה לילדה שכל חטאה שנולדה לאחר השואה.

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן