ציילון, שנת 1925
גוונדלין הופר היא נערה צעירה בת 19 שעוזבת את ביתה באנגליה ומפליגה לציילון כדי להתאחד עם לורנס, בעלה הטרי.
כשהיא נוחתת בנמל ויורדת מהאנייה היא חוטפת הלם תרבותי מהאנשים, הצופרים, החרקים ומראהו של פיל מרים את החדק שלו.
לורנס לא מחכה לה על הרציף וגוונדלין המבוהלת לא יודעת לאין פניה מועדות בארץ זרה ומוזרה.
לעזרתה נחלץ סווי רווסינג, גבר סינהלי שאותו פגשה במקרה באנייה.
רוונסינג מלווה אותה לבית מלון מקומי עד שלורנס יגיע וייקח אותה לאחוזה שלו.
לורנס וגוון הכירו בלונדון, אמנם היו לה מחזרים רבים אבל האלמן בן ה 37 כבש מיד את לבה, הם נישאו ולאחר מכן לורנס היה חייב לחזור לעסקיו כמגדל תה בציילון וגוון שנותרה מאחור חיכתה כבר לרגע שבו תוכל להתאחד איתו.
אמנם הוא התאכזב שלא נלוותה אליו, אבל היו לו עסקים בציילון, והם היו תמימי דעים שהזמן יחלוף מהר. (עמ' 21)
לאחר שלורנס מוצא את גוון במלון המקומי, הוא לוקח אותה לביתה החדש.
גוון מתרשמת מהאחוזה וממטעי התה, מהאגם ומגני הפרחים.
לורנס מספר לגוון על האחוזה ועל כך שהוא מחזיק 1500 אנשים שעוזרים בייצור התה.
גוון מרגישה בדידות כשלורנס מבלה את רוב זמנו במפעל התה שלו והיא אף מתקשה להתרגל למנהגים של הנשים המקומיות.
לעומת העושר וחיי הנוחות של האחוזה היא נחשפת לחיי העוני והדלות של הפועלים קשיי היום.
אט אט, "ירח הדבש" והשמחה שהביאו אותה לציילון מתחילים להתחלף בגעגוע הביתה, להוריה ובת דודתה האהובה פראן והיא אף חשה כעס ואכזבה כלפי לורנס שלא מקדיש לה מזמנו וגם חיי האישות ביניהם לא ממש פורחים וסוערים.
לורנס מתנהג במסתוריות ונותן לה תחושה שהוא מסתיר הרבה שלדים בארון.
היא הרגישה כאב של געגועים להוריה ולבית האחוזה הישן, המט לנפול, שהתגוררו בו. עכשיו היא כאן, בארץ הקינמון והיסמין, ואין טעם להביט לאחור. (עמ' 73)
גוון מתחילה להשתעמם ממסיבות ושמפניה ורוצה למצוא תעסוקה לעצמה, היא מחליטה להיות מעורבת יותר בחיי האחוזה ולהיות עסוקה בייצור גבינות.
כאשר בת דודתה פראן מגיעה לבקר, גוון מאושרת ושמחת החיים חוזרת אליה אבל להפתעתה היא מגיעה עם וריטי, אחותו של פלורנס.
וריטי היא בחורה רווקה שלא מעוניינת להתחתן לאחר שהגבר היחיד והמסתורי שאהבה, שבר את לבה, היא תובענית ומפונקת ולא מפסיקה להיצמד ללורנס באובססיביות (הדמות שלה הצליחה ממש להרגיז אותי-איזו טפילה) והיא מוכנה לעשות הכל כדי להרוס את חיי הנישואין של לורנס וגוון (ממש הגיסה מהגיהנום).
בנשף השנתי גוון פוגשת שוב את סווי רוונסינג המצודד וכובש הנשים שמציל אותה באבירות לפני שתביך את עצמה.
גוון חוזרת לחיי השיגרה שלה ובמהרה מגלה שהיא בהריון והיא מאושרת מאד, הימים עוברים עליה בעצלתיים ועל מי מנוחות עד הרגע שהיא יולדת, מאותו רגע חייה משתנים והיא נאלצת להתמודד עם דילמה קשה ומוסרית שאין ממנה דרך חזרה וההחלטה שלה תרדוף אותה כל ימי חייה.
עולם שלם של חרדות שלא יתוארו צמח לממדים מבעיתים וגוון הרגישה שטבעת ברזל מכווצת את חזה. (עמ' 145)
גוון נאלצת לחיות עם ההחלטה שלה, להתמודד לבד עם הסוד הנוראי שהיא מקפידה להסתיר מבעלה וכל הקרובים לה ולהקרע בין הרצון לשמור על חיי נישואיה לבין אהבתה ליקר לה מכל, היא מתמודדת עם המסתורין בחייו של לורנס שלא מוכן לדבר על מותה של אשתו הראשונה, קרוליין ובנו תומס ולחרוק שיניים אל מול התנהגותה של גיסתה המנפולטיבית שגם היא מסתירה סודות אפלים.
הספר "אשתו של מגדל התה" הוא ספר מרגש וכואב, העלילה הדגישה את הבדלי המעמדות באותם שנים והגזענות כלפי אנשים עניים כהי עור, היו רגעים שכאבתי את כאבה של גוון והיו רגעים ששפטתי אותה לחומרה וכעסתי עליה, הספר מעורר מחשבות רבות..מומלץ ביותר.
קריאה מהנה
