Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אריה בן נעים ה-14
סופר/ת:
סוגה:
מוציאים לאור: ,
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 36
הילד אריה בן-נעים כבר לא אוהב את השם שלו. לילדים סביבו יש שמות רגילים, ורק לו יש שם של סבא בן שמונים. זה לא נעים. אז סבא שלו, שגם לו קוראים אריה בן-נעים, עורך לו מסע שורשים אל כל האריות של המשפחה: אריה בן-נעים רב החובל, אריה בן-נעים המתאגרף, ושאר האריות ששמרו על השם המיוחד שלו. נבו זיו הוא כתב מגזין בידיעות אחרונות, סופר ילדים ומחזאי. זהו ספרו השלישי. ספרו השני "סבא מסתיר הכול עם הגב" (הוצאת "ידיעות ספרים") עסק בסבא שמרכיב את נכדו על אופניים. הספר זכה לשבחים, תורגם לסינית והוא משמח ילדים גם בישראל וגם מעבר לים. המאייר שחר קובר מצליח בכישרונו להוסיף הומור וצבע לסיפור המשפחתי המתוק.

כשקראתי לראשונה את התקציר של הספר אריה בן נעים ה-14 הוא העלה בי חיוך ומיד ידעתי שאתחבר אליו. הרצון להיות כמו כולם, כמו כל הילדים האחרים – הוא נושא חשוב ומרכזי בחייו של כל ילד. במיוחד כשזה קשור בשמות. גדלתי עם שם המשפחה הולצר, שם שלא אהבתי. כמעט לכל הילדים סביבי היו שמות משפחה עבריים כמו חורב או אורן, ואילו לי יש שם גלותי, מוזר, שאינו מתגלגל היטב על לשונם של ילדים. בבית הספר היסודי היו ילדים שלעגו לי בגללו, אחרים הציעו לעברת אותו, ולעתים קרובות טעו באיות שלו. כילדה ייחלתי לשם אחר לא מעט פעמים. כשגדלתי התחלתי לאהוב אותו ולהוקיר את מה שהוא מסמל ואת המורשת המשפחתית שלי.

אריה בן נעים הוא ילד מתוק בן 6 שנקרא על שם סבא שלו. כשהיה קטן יותר הוא אהב מאד את השם שלו אריה, כי כולם תמיד אמרו לו שהוא בטח חזק כמו אריה. שאריה גדל קצת ופגש ילדים אחרים, הוא ראה שהשמות של כולם שונים משלו. שמות חמודים ורגילים כמו: תומר, איתן, דפנה, יואב, עומר ועדי. אריה מרגיש שלכולם יש שמות של ילדים ואילו רק השם שלו הוא שם של מבוגר, והוא מחליט שהוא לא אוהב ולא רוצה עוד את השם הזה.

יום אחד מגיע לבקר אותו סבא, שגם הוא אריה. סבא שומע שאריה לא ממש מרוצה מהשם שלו, ומחליט לחשוף בפניו את ספר האריות. ספר האריות הוא ספר משפחתי ובו מתועדים כל בני המשפחה לדורי דורות שנקראו אריה. בכל עמוד יש אריה אחר: אריה הרב, אריה רב החובל, אריה המתאגרף. אריה וסבא קוראים ומתבוננים בתמונותיהם של כל האריות שבספר, וכך יוצאים למסע בעקבות בני המשפחה שאינם עוד בחיים. בסופו של הספר נותרו עמודים ריקים, ואריה מבין כי גם הוא יופיע יום אחד באחד העמודים הללו. גם הוא יכנס לספר האריות. ופתאום, השם שלו כבר לא נראה נורא כל כך.

פסק הדין:
ספר ילדים מקסים ושובה לב שעוסק בנושא חשוב כל כך שמעסיק ילדים רבים: הצורך להיות כמו כולם. בתי נהנתה מאד מהספר, אהבה את אריה והתחברה אליו. אהבנו מאד את האיורים של שחר קובר שהם צבעוניים ומרהיבים, ואהבתי את העובדה שאריה הוא ילד כהה עור ושיער. אני אוהבת שיש כיום מגוון בציורי הילדים, ולא כל הילדים הם בהירי שיער ועיניים. הספר מתאים לטווח רחב יחסית של גילאים מסביבות 2.5 ועד 7, ואין לי ספק שהוא ילך אתנו עוד דרך, כי זהו ספר שחשוב לי להקריא לבתי. מעולם לא שיניתי את שם המשפחה שלי ואין לי כוונה לעשות זאת. אני גאה ושמחה בו. ובכלל, מי רוצה להיות בדיוק כמו כולם?

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן