Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אסתר של הסיגריות
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 246
סיפור מתוק ומר ומצחיק מאוד על קללות משפחתיות שעוברות בירושה, על כוחה של אימהוּת, על תשוקות שאינן כבות ועל רצונות סותרים שהם כולם אותו הרצון האחד ששום כוח לא יכחיד: לחיות. אסתר בת השמונים, המתגוררת ברחוב יחזקאל בתל אביב יחד עם המטפלת הפיליפינית שלה רקל, מקבלת בשורה משונה ומתמלאת אושר. היא לא דמנטית, היא לא ממציאה והיא תספר על כך יפה-יפה לבתהּ ולאחיין שלה. איך יגיבו כולם למשמע הבשורה? אסתר חריפת השכל יכולה לתאר לעצמה את התרחיש העתידי כמעט אחד לאחד. המשפחה הישראלית – מוסד חמקמק שרק מעטים הצליחו לאפיין במדויק – מיוצגת בסיפור זה במסגרת עלילתית פנטסטית ומפתיעה, ומנקודת תצפית בלתי-שכיחה: זו של אישה בגיל השלישי, שהזמן נוקף לרעתה אך הנצח פרוש לרגליה. עיצוב הגיבורה הווירטואוזי מזמן את הקורא למבט ביקורתי על מושגים כגון חום ודאגה אימהיים, שהשיפוט הערכי שלהם נחשב למובן מאליו. זה יותר משני עשורים שיוסי וקסמן מפרסם פרוזה ישראלית אמיצה ושובת לב, סאטירית ונוקבת, הנכתבת מתוך תבונה אנושית גדולה. סגנונו הייחודי של וקסמן – שנשען, בין היתר, על קשב מקסימלי גם למשלביה הטמירים ביותר של העברית, לא רק זו שאפשר לכתוב בה, אלא שפתם של דוברי עברית מכל שדרות החברה – מאפשר לו לייצר גלריית דמויות בלתי-שגרתיות, המתאפיינות לא רק על פי פעולותיהן אלא גם על פי לשונן.

בגלל החיים היא מעשנת ככה, החיים, מעשנת ונחנקת כבר שבעים שנה ויותר.

אסתר היא קשישה חולת ברונכיטיס בת שמונים שמרבה להזות ומתגוררת בדירה קטנה בתל אביב.
לאחר מפגש מין האוב עם סבתה שנפטרה ונבואה לעתיד, אסתר בטוחה שהיא בהריון עם תינוקת חדשה שדרכה היא הולכת לעשות תיקון על כל הפעמים שתפקדה כאמא גרועה כלפי בתה היחידה לאהל'ה.
הדבר היחיד שיציב בחייה שהולכים ואוזלים ממנה אלה הם הסיגריות שמלוות אותה כבר שנים רבות ואותן היא צריכה לעשן בהיחבא ולהסתיר אותן מפני רקל, הפיליפינית שלה.
לאסתר יש סיפור חיים מורכב, כשהיתה בת חמש, נטש אביה אותה ואת אמה וברח לפריז עם המאהבת שלו ומאז נעצרו חייה והיא לא יודעת לתת אהבה, יש לה גם טראומה מגברים ואפילו שלוימלה, בעלה ז"ל, לא זכה מעולם לאמון מלא מצדה.
יחסיה עם בתה מעורערים כבר שנים, לאלה'לה לא סולחת לאמה על ההזנחה שעברה כילדה כאשר היתה באה לבית ריק בזמן שאסתר עבדה ימים ולילות בבית האופנה היוקרתי שלה. אסתר מנסה ברבות ימיה להכות על חטא ולשפר את היחסים עם בתה אך כמו שאומר המשפט הידוע: מאוחר מידי, מעט מידי.

היא ניסתה להתקרב אל לאה'לה, אבל נכשלה בכל פעם מחדש, היא כל כך רצתה לתקן את הקלקולים הישנים, למה שלא יהיו חברות טובות? למה שלאה'לה תראה בה מעמסה? (עמ' 34)

אסתר מפליגה בזכרונותיה וסוגרת חשבונות עם אביה הנוטש ועם אמה לנה שלא הצליחה לשחרר אותו לדרכו וחיה בצלו גם כשהיה חי בארץ אחרת עם אישה אחרת.
היא מדמיינת שאנשים שהלכו לעולמם חוזרים לרדוף אותה ומנסים להעביר לה מסר כלשהו.
את חייה של אסתר מקיפים קרובי משפחה ואנשים שנפשם נקשרה אליה והעלילה סובבת סביב ההווה ומשקעי העבר שמשליכים על כל אחת מהדמויות בסיפור.
אסתר מנסה לשתף אנשים שקרובים אליה ב"הריון" שלה אבל האם היא יוצרת בתוכה חיים חדשים (משהו ששווה להמשיך לחיות בשבילו) או שזהו סימן שחייה שלה הולכים ואוזלים ממנה?

דעתי לגבי הספר היא חלוקה, הספר נע בין מציאות לבדיה וקצת קשה לי להתחבר לסיפורים בדיוניים, אסתר היא אישה מצחיקה שחייה עגמומיים ואפופים עצבות תהומית, רגע אחד אהבתי אותה ורגע שני פחות.
לדמותה של לאה'לה לא התחברתי כלל, לא אהבתי את הנטיות שלה להיסטריה וחרדות, היא גם היתה מפונקת וכפוית טובה למרות שאין ספק שהיא אהבה את אמא שלה, בנוסף לא אהבתי בכלל את ניבולי הפה בספר.
זהו הספר הראשון של הסופר יוסי וקסמן שאני קוראת, אהבתי את סגנון הכתיבה שלו אבל פחות התחברתי לעלילה.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן