אלונה היא רווקה תל אביבית שזה לא מכבר נפרדה מבן זוגה אבנר והיא עובדת כעורכת מאמרים באתר האינטרנט: 'בגוף בריא'.
כאשר אחיה זאב מציעה לה לעבור לגור בדירתה הנטושה של אמא שלהם, רחל רביד (הציירת המפורסמת) השוהה בימים אלה בבית אבות בר"ג כתוצאה ממחלת האלצהיימר בה לקתה, אלונה לא מוצאת בתוכה את הכוחות לסרב לו.
המעבר לדירה הישנה שספוגה בסודות וזיכרונות ילדות רעים, קשה לאלונה, מכל עבר מחכים לה משקעי עבר הקשורים לרחל שמעולם לא היתה אישה קלה, הציורים המופשטים שלה מציצים מהקירות והכל זועק לה – תברחי!
כל החפצים האלה, הרסיסים המאובקים של חייך, לא יוכלו להישאר כאן יותר.
בכל פעם שאלונה מגיעה לבקר את רחל בבית האבות שלה, רחל קוראת לה "דפנה".
לאלונה אין מושג מי זאת דפנה והיא חושבת שהבלבול נובע ממחלתה של רחל.
רחל כבר לא זוכרת איך עושים שום דבר לבד אבל היא ממשיכה לצייר בדיוק מהמקום שבו הפסיקה לפני שהמחלה השתלטה על חייה.
אלונה חיה בפרנויה מתמדת שאולי גם היא ירשה מאמה את מחלת האלצהיימר והיא מתחילה לשכוח דברים למרות שיש זיכרונות ילדות קשים שהיא בהחלט היתה מעדיפה לא לזכור.
במהלך השנים, אלונה החליטה פשוט למחוק את רחל מחייה ולהעלים כל זכר מקיומה.
הרגשתי הקלה עצומה, כאילו כל חיי הסתובבתי עם תיק גב מלא באבנים ופתאום כל המשקל ירד מכתפיי.
אלונה מפליגה בזיכרונותיה לימי ילדותה בצל אם חולת שליטה שלא הראתה שום חום ואהבה כלפיה והדברים היחידים שהיו חשובים לה הם בנה המועדף זאב והציורים שלה.
כשזאב נתקל בציור שציירה רחל, של אישה עם ראש כרות שלפי טענתה זוהי "דפנה המפורסמת", הוא מחליט שכנראה אמו עוברת התעללות בבית האבות ומגייס לעזרתו את ראובן ראובן – לקוח שלו ובעל עסק של מערכות אבטחה וריגול.
המצלמות לא ממש מגלות הרבה אבל אלונה חסרת המנוח נשאבת לתוך תעלומות מסתוריות הקשורות לעבר של רחל והיא לא תשקוט עד שכל החלקים של הקולז' יסתדרו לתמונה אחת שלמה.
מה מסתירה רחל ומי היא אותה דפנה שרודפת אותה כל השנים?
הרבה זמן חיכיתי לקרוא ספר כזה: שנון, קולח, מצחיק ועם זאת מסתורי ודרמתי.
נהנתי כל כך מדמותה של אלונה ולא רציתי שהספר ייגמר, אני מחכה כבר בקוצר רוח לספר הבא של הסופרת שרה הורניק (חייב להיות ספר המשך).
שרה הורניק, היא אמנית, מתרגמת ופעילה למען זכויות בעלי חיים המתגוררת בדרום תל אביב עם שני חתוליה. "אסור לדבר על דפנה" הוא ספר הביכורים שלה.
קריאה מהנה
