Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 217
לאחר אובדן שחוותה, דיאן מסתגרת בדירה שלה בפריז ומוכנה לראות רק את פליקס — חבר טוב שאיתו הקימה בית קפה ספרותי בעיר. פליקס התוסס חי במסיבה בלתי פוסקת ובמיניות חסרת מעצורים ומתיש אותה בהצעות בילוי, שרק מבעתות אותה. עד אותו יום שבו היא מחליטה לפרוץ את סבך זיכרונותיה ולהמציא את עצמה מחדש. וכך, מעיר האורות הזוהרת היא עוברת לגור בחווה קטנה בכפר נידח באירלנד, שאותה בחרה על פי תמונה שראתה במודעה. עם סבתא נחמדה כבעלת בית ושכן צעיר בוטה וקשוח, אשף בהכנת חביתות מקושקשות, אט אט היא חוזרת להתמסר לחיים. אנייס מרטן־לוגאן היא פסיכולוגית קלינית שמקדישה כעת את זמנה לכתיבה. היא הוציאה את ספרה לאור בהוצאה עצמית ברשת האינטרנט וזכתה להצלחה מסחררת מפה לאוזן. זכויות התרגום לספר נרכשו ב־18 מדינות, והוא מעובד לקולנוע.

בעקבות טרגדיה נוראית שפקדה אותה, דיאן מסתגרת בדירתה בפריז ומתאבלת. היא מסרבת ללכת לבית הקפה שלה ולעבוד, לצאת עם ידידה ההומו פליקס ובכלל לחיות. היא מעדיפה להיות בין 4 קירות ולהרהר על גורלה המר. עד שיום אחד, מסיבה שלא לגמרי ברורה גם לה, היא מחליטה לעבור לבית קטן בכפר אירי שכוח אל.

היא מגיעה אל הבית הכפרי, מכירה את בעליו הלבביים ומתאהבת במקום, ובעיקר בחיי השלווה והשקט. כשהיא פוגשת את אדוארד החסון ניצתת ביניהם אש. תחילה אש יוקדת של שנאה, מרירות ועצבים ולאחר מכן להבה מחממת ומנחמת. שניהם מחפשים מקלט, האם הם ימצאו אותו זו אצל זה?

דעתי על הספר:

"אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה" הוא ספר קטן שנקרא מהר. העלילה ידועה וכ גם הסוף שלו שכן אין פאנצ' ליין ופואנטה. אולם מה שהופך אותו לספר טוב ומעניין בעיניי הוא יכולת הכתיבה של הסופרת. אנייס מרטן-לוגאן היא פסיכולוגית והדבר ניכר בכתיבתה וביכולתה לתאר במדויק את רגשותיהם ומחשבותיהם של דמויותיה. היא לא מוותרת ולא מקלה על הקורא ומתארת לו קשת רחבה של רגשות,לפעמים גם לא נעימים. הדבר יצר אצלי הזדהות עמוקה עם דיאן בעיקר, למרות שלא חוויתי בחיי את מה שקרה לה.

הדמויות בספר כתובות טוב. הראשיות – דיאן ואדוארד – אפילו עגולות ומתפתחות כמצופה מהן. הדמויות המשניות שטחיות יחסיות אבל תורמות להתפתחות העלילה. לא קל להתאהב באף אחת מהדמויות הראשיות שכן הן מעין אנטי גיבורים. הם לא יפות, לא מוצלחות, לא מאושרות ולא שמחות בחלקן. הן בעיקר מאוד אנושיות.

אני מודה שהיו רגעים קטנים שבכיתי, בעיקר בהתחלה כשמתוארת הטרגדיה שעברה דיאן. יחד איתה חוויתי התפרקות, החלמה והשלמה. למדתי כי החיים קצרים וצריך לנצלם עד תום. זהו ספר קטן שהצליח לגעת בי בכל כך הרבה מקומות בלב.

לרכישת הספר דרך אתר עברית לחצו כאן

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להן את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן