כאשר דיאן מאבדת יום בהיר אחד את בעלה קולין ובתה קלרה שנספים בתאונת דרכים, חייה הופכים לגיהנום והיא לא מצליחה להתאושש מהמוות של שניהם ולחזור לשיגרת יומה.
היא מרבה לעשן, לשתות ובעיקר לישון ולא מוכנה לצאת מדירתה בפריז למרות שחברה הטוב וההולל פליקס עושה הכל כדי לשכנע אותה שעברה כבר שנה מאז התאונה והיא חייבת להתחיל לחיות.
דיאן בקושי מתפקדת והיא גם מפסיקה לנהל את חנות הקפה/ספר שלה שנקראת: "אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה".
פליקס מציע לדיאן לצאת איתו לחופשה ודיאן רק רוצה להוריד אותו מהגב שלה ובזמן שהוא מנסה לתכנן את החופשה המושלמת, דיאן נזכרת שקולין חלם תמיד לטוס לאירלנד והיא מחליטה לעבור לגור בכפר קטן בשם מולראני באירלנד.
היא רק רוצה לעזוב את הבית המוכר שלה עם החפצים והריח של בעלה ובתה המתים ולפצוח בחיים חדשים.
כשדיאן מגיעה לבית החדש שלה באירלנד, היא שוב מנסה להתבודד ולהסתגר בתוך עצמה אבל מגלה שזה כמעט בלתי אפשרי כאשר השכן שצמוד אליה הוא גבר צעיר ומאד לא ידידותי כמעט כמוה בשם אדוארד והיא הולכת להתקל בו ובכלבו עוד הרבה פעמים בהמשך.
הימים הגשומים והקודרים עוברים על דיאן בעצלתיים, היא חשבה לברוח מהכל אבל בן אדם לא יכול לברוח מעצמו וגם באירלנד קולין וקלרה רודפים את רוחה ומחשבותיה והיא הופכת להיות קודרת כמו מזג האויר.
לאט לאט דיאן מתחילה להפתח וגם המפגשים הלא צפויים עם אדוארד עוברים עליה בטלטלות.
אדוארד עובר דרמות משל עצמו אבל משב הרוח הרענן מגיע דווקא מהכיוון של אחותו שמגיעה מידי פעם לביקורים חפוזים והיא מיד לוקחת את דיאן תחת חסותה.
דיאן עוברת תהליך ריפוי והיא משילה את השיריון שנשאה על גבה מאז התאונה, גם אדוארד העוין נפתח והקשר המיוחד שמתפתח בין השניים חושף רגשות וסודות שהוסתרו זמן רב.
האם יצליחו השניים לפתוח דף חדש ולממש את אהבתם?
על הספר הזה קיבלתי המלצה חמה מחברתי נועה וכמובן שמיהרתי לרכוש אותו. זהו בעצם ספרון קטן שמלא ברגש ומסר על החיים: החיים קצרים, תמצו אותם עד תום!
אהבתי את העלילה מהרגע הראשון, הכתיבה היתה זורמת, היו רגעים מאד מרגשים ונוגעים ללב בספר ודמותה של דיאן היתה מסקרנת ומרתקת ובמיוחד התהליך הקשה שעברה לאורך כל העלילה.
זהו ספר קסום שקוראים בנשימה אחת על כוס קפה.
קריאה מהנה.
