Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
אני אפס
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 105
אני אפס, ספר שיריו השני של אריה טרינקר, לופת את ליבו של הקורא. בלשון צלולה, מדויקת וגבישית כיהלום, מעניק לנו טרינקר הזדמנות נדירה, פורצת דרך מסוגה, להגיע דרך השירה אל עולמו של עובד ההייטק הישראלי. הוא פורש לפנינו מנעד רחב של סיטואציות, זיכרונות, שברי תודעה, רגעי שיממון, מועקה, הצלחה; תוך מבט מקיף על המנהלים, עובדי הקבלן, שרשרת הברגים, החמורים, המשרדים, בתי השימוש — כל מה שמקיף את עולם ההייטק ואת עולמו של העובד בפרט. כך, בהינף אחד אנו מתוודעים להכרח "לָקוּם כָּל בֹּקֶר / לִצְלִיל אַזעְָקָה / לָקוּם בְּדִיּוּק / בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה", הקושי לשבת יום ארוך ב"חֶדֶר מְמֻזּגָ / עַשׁ ניְָרוֹת" בזמן ש"בַּחוּץ אוֹר וּתְכֵלֶת", ולסבול כל זאת תמורת "מַשְׂכֹּרֶת / חַיֵּי שַׁלְוָה בְּטוּחִים". לצד התיאור המרהיב של טרינקר אודות עולמו הסגור של עובד ההייטק, שופע הספר תובנות ורגעי חסד נפלאים אודות הטבע ובעלי החיים, חום הבית ומנעמי הארוחות; זעם על הפוליטיקה וקשיי הכרך; וכן, מחשבות עמוקות על הזמן החולף. אני אפס הוא ספר אמיץ שכתוב ביושר, בתנופה ובלשון מדויקת. ספר שקשה להניחו מהיד. "יָדִי רוֹעֶדֶת / מוּל יָפְיָן שֶׁל הַמִּלִּים", כותב טרינקר, ומעניק לנו במתנה את יופיו של הרעד, את כוחה של המילה. עבור מי שאוהב לקרוא שירה טובה, זה כוחו של עולם. יקיר בן־משה

שם הספר סיקרן אותי וגם התמונה בכריכה, עץ שצמרתו נפלה אך הגזע ניצב איתן. איך אבא שלי אומר אין טוב בלי רע. הספר מוקדש לעבדי ההייטק, כן מלשון עבדים, כך, בזמן שכולם רצים להייטק ומסתכלים בעיניים כלות על המשכורות בהייטק, יש כאלה שמלינים על העולם הזה.

"אין לי דבר לספר

רק עבודה קשה וכאב

אין לי חדש לספר

כל יום דומה לאחר"

עמ' 28

 

המשורר מעביר לנו במילותיו את התסכול של העבודה בתחום. שגרה אפורה, ישיבה של שעות מול מחשב, ללא קרן שמש או ציוץ ציפורים, וכך חולפים הימים, כשכל יום דומה לאחר.

הספר מכיל גם שירים העוסקים בנושאים נוספים הנובעים מהתבוננות של המשורר על סביבתו. הולכי הרגל, הנסיעות בכבישים, מינים פולשים של ציפורים ועוד

גם מחשבות על החיים, על אנשים בחייו ועל אנשים בכלל. ואם נחזור לתמונה שעל הכריכה, מתאים פה הפסוק כי האדם עץ השדה. למרות הקשיים, הפנים קדימה והנימה אופטימית.

בשבילי היה קצת בילתי נמנע שלא לזמזם את השיר של בן ארצי – אני אפס. אז הלכתי לקרוא את מילות השיר. אם תירצו תוכלו למצוא קשר 🙂 

"דקה אחת של אושר

היא דלק למחר"

 עמ' 41

קריאה מהנה

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן