Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
אנחנו יודעים שאתה זוכר
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 340
סיפור ארוג לתפארת על הפינות האפלות שבתוכנו. טובה אלסטרדאל כתבה ספר מתח שבצניעות וביופי צורב מתאר יותר מפשע אחד, ובה בעת הוא גם נואר נורדי אלגנטי ומרגש על אשמה וזיכרון, ועל הכמיהה האנושית לחיבור רגשי" (אפטונבלדט) אנחנו יודעים שאתה זוכר, ספרה עטור השבחים והפרסים של טובה אלסטרדאל, מגולל שתי פרשיות רצח שיותר מעשרים שנה מפרידות ביניהן. אולוף הגסטרום היה רק בן ארבע-עשרה כשהודה ברצח הנערה לינה סטוורד. הוא נשלח למוסד, ובני משפחתו ניתקו איתו קשר. כעבור עשרים ושלוש שנים, בהחלטה אימפולסיבית, הוא סוטה מהכביש המהיר ופונה לדרכים הכפריות המובילות לבית ילדותו, שם הוא מוצא את אביו ללא רוח חיים לאחר שנדקר למוות. חוקרת המשטרה איירה שיודין, שחזרה לעיר בה גדלה כדי לטפל באימה הסובלת מדמנציה, הייתה בת תשע כשלינה נרצחה, ואולוף היה הילד שהופיע בסיוטים שלה. עכשיו, כשהיא חוקרת את מות אביו, היא נדרשת להתמודד גם עם הסודות האפלים של משפחתה. אנחנו יודעים שאתה זוכר זיכה את טובה אלסטרדאל, מהסופרות המוערכות והמצליחות ביותר בעולם בשנים האחרונות, בפרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2021 ובהמשך גם בפרס ספר הזכוכית היוקרתי, המוענק למותחן הטוב ביותר של השנה מבין כל הספרים שיצאו לאור בכל המדינות הנורדיות. אנחנו יודעים שאתה זוכר הוא ספרה החמישי של טובה אלסטרדאל שרואה אור בעברית בסלע ספרים. קדמו לו תני לי לאחוז בידך (זוכה פרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014), הנשים שעל החוף, אל תסתובבי לאחור ומנהרות של שתיקה. כולם תורגמו לעשרות שפות והיו לרבי מכר גם בישראל.

אולוף הגסטרום הוא גבר בשנות השלושים לחייו. הוא מתפרנס מהעברת מכוניות יוקרה ממקום למקום ויש לו עבר שהוא מעדיף לשכוח. כשהיה רק בן ארבע עשרה, הוא הואשם באונס ורצח של נערה, הודה במעשה ונשלח למוסד מתאים. אביו, אימו ואחותו ניתקו איתו קשר, הוא היה לבדו בעולם.

באחד מנסיעות העבודה שלו, הוא סטה רק מעט ממסלולו כדי לבקר בביתו של אביו, בבית ילדותו. הוא מגיע לכפר נידח אי שם בשוודיה, צופה על הבית מרחוק, שנים שלא ראה את אבא שלו. הוא רואה שאין ממש תזוזה בבית ומחליט להפתיע את אביו ולהכנס פנימה.
כבר בכניסה, הוא רואה את הכלב נעול, מים על הרצפה, משהו קרה. כל הסימנים מובילים אותו לחדר האמבטיה, שם הוא מוצא אותו מת. משהו דקר אותו בחזהו והשאיר אותו למות באמבטיה.
אולוף נבהל, נמלט מהמקום עד שאחד מהשכנים עצר אותו ואולוף מספר לו על אביו. כך מתחיל הסיפור…

איירה שיודין היא שוטרת שהתפשרה על המשרה שלה במחוז כה נידח ומשעמם בעיקר כדי להיות יחד עם אימה שסובלת מדימנציה. היא בשנות השלושים לחייה, ללא בנזוג או ילדים. החקירה של מותו של אולוף התרחשה ממש היכן שגדלה כך שחזרתו של אולוף מחזירה אותה לסיוטים של פעם, לאונס ולרצח של לינה שהיתה בת גילה כשהכל קרה.
בהתחלה כמובן, כמו תמיד, אין כיוון לחקירה אך בכוחות משותפים היא תופסת כיוון. איירה מובילה את החקירה וגם מתמודדת עם הסיוטים מהעבר. כולם זוכרים את העלמותה של לינה, כולם זוכרים את אולוף שהיה בקרבתה בסמוך להעלמותה, את אולוף הבריון שיכל להכניע אותה בקלות.

האם אולוף הרג את לינה? האם הרג גם את אביו?

לא תקראו, לא תדעו!

ספר מתח שוודי שעלילתו נבנתה בהדרגה שלא לומר לפעמים באיטיות רבה (לפחות בשבילי). אהבתי את הדמויות העגולות, את הסיפורים מהעבר שהשתלבו עם החקירה בהווה וגם את הכתיבה הקולחת והמזמינה.

משום מה לקראת אמצע הספר הרגשתי שהעלילה מונוטונית ופחות סחבה עבורי, לא הצלחתי להתמסר לספר ולהתחבר עד הסוף.
אולי זאת רק אני… יש מצב. קראתי ביקורות טובות, על הכריכה מצויין שזכה בפרס יוקרתי, אז לגמרי מציעה לכם לשפוט בעצמכם.

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן