אלה, תומי ומיכלי הן חברות טובות מאוד, וכמעט בלתי אפשרי להפריד ביניהן. כשהן מתחילות את חטיבת הביניים אלון ושי מצטרפים לחבורה. השנה שתבוא עליהם תהיה עמוסה במיוחד, לטוב ולרע, ותביא אותם להתאהב, להתבגר, להעליב, ולצמוח. היא תפגיש אותם עם אתגרים לא פשוטים ועם התמודדויות שהם חשבו שלעולם לא יצטרכו להכיר. הם ישמחו שיש להם אחד את השני, וגם את המשפחה שתמיד דואגת.
אחרי שקראתי את התקציר והתחלתי לקרוא בספר, הרגשתי שאני יודעת בדיוק מה תהיה העלילה, וחוץ מהפתעה גדולה שהגיעה פתאום, הספר הלך בדיוק כמו שחשבתי. זה לא פגם בהנאה שלי מהקריאה. הספר מתרחש בפתח תקווה, עיר מגוריי, האוטובוסים, הקניונים, בתי החולים, וכל הסביבה של הספר הייתה מוכרת לי ונתנה לי תחושה חמימה של בית.
זהו ספר לנוער צעיר ובוגר, והוא מביא לנו הצצה לתהליך ההתבגרות של החמישייה. הצחיק אותי לקרוא בספר ביטויים שהנוער בכלל לא משתמש בהם היום, או אפליקציות "לא מעודכנות" שבספר משמשות את הילדים, למרות שבתכל'ס, הנוער משתמש באפליקציות חדשות יותר שהמבוגרים בקושי מכירים. שני הדברים האלו קצת העכירו לי את אווירת הקריאה, כי הרגשתי שלמרות שהספר חדש, הוא לא מעודכן כל כך בקהל היעד שלו. לעיתים הרגשתי בספר כי טלמור מנסה להכניס מסרים ואג'נדות בכוח, וגם זה קצת הפריע לי במהלך הקריאה.
התפנית שחלה בעלילה הייתה לי קצת קשה, הרגשתי שהייתי חייבת אזהרה מוקדמת (הייתי רוצה לפרט על כך יותר, אבל לא רוצה לספיילר) ושאולי הנפש שלי לא הייתה בשלה להתמודד עם זה. אבל חשבתי שדווקא התום של קהל היעד, יעזור להם להכיל את המאורע. זהו ספר חשוב ומשמעותי ויכול להיות מענה טוב לנערים שנתקלים בקשיים במעבר לחטיבה או בפחד ממנה. הוא מומלץ לקריאה מגיל 12, וייתכן שיצטרך תיווך הורי מסוים במהלך הקריאה.
שורה תחתונה: במבחן הזמן, אמת תהיה הבחירה הנכונה.
איזה כיף לקרוא כזאת ביקורת.
תודה, לימור.