Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אם טובה דיה
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 343
רות הרטלנד היא פסיכולוגית קלינית ותיקה ומנוסה, מנהלת היחידה לנפגעי טראומה בבית חולים ציבורי, אבל כישרונה והישגיה אינם מצליחים להגן עליה מפני הטרגדיה האישית שחוותה. טום, בנה היפהפה, המתוסבך והפגיע, נער שתמיד התקשה להשתלב בחברה, נעלם, וחודשים רבים לאחר מכן היא עדיין אינה יכולה להרפות מהתקווה שיימצא. בינתיים היא חיה במעין אזור דמדומים ורק ממתינה לשובו. ואז מגיע לבית החולים דן גריפין, מטופל חדש שנראה בדיוק כמו בנה הנעדר. רות מבקשת לעזור לו, אלא שרגשותיה הסבוכים סביב התחושה שהכזיבה את בנה מתחילים עד מהרה להעיב על יכולת השיפוט המקצועית שלה, והיא חוצה שוב ושוב את הגבולות שהציבה לעצמה עוד בתחילת דרכה כמטפלת, עד לסוף הבלתי נמנע. הספר אם טובה דיה הוא מותחן מרתק שמכניס את הקורא אל נבכי עולמם האינטימי של מטפלים ומטופלים. בספר הביכורים שלה, העמידה בב תומס דרמה סוחפת שבלבה פצצת זמן מתקתקת. אם טובה דיה הוא ספר מבריק ויפהפה על אימהות, אבדן והחלמה, ועל הקושי לשחרר את מי שאנחנו אוהבים יותר מכול. בב תומס עבדה כפסיכולוגית קלינית במשך שנים רבות. היא מתגוררת בלונדון ועובדת כיועצת ארגונית בשירותי בריאות הנפש.

האם תוכלי להיות לי אם טובה דיה בחוויה הזאת? האם תאכזבי אותי כמו שאכזבו אותי בעבר?

הנפש שלנו היא דבר כל כך שברירי ועדין שלא קל לאחות ולאזן אותה ברגע שהיא חווה טראומה קשה.

רות הרטלנד היא מנהלת יחידת טראומה בבית חולים ציבורי בלונדון. היא בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית ועובדת עם צוות מומחים שאמורים לספק שישה מפגשים בלבד למטופלים שלהם.
רות נשואה לדיוויד והיא אמה של טום וקרולין התאומים המתבגרים.
כשטום נולד, המיילדת אמרה לרות שהוא טיפוס שאוהב לעשות דברים בדרך שלו, הוא לא מחפש לרצות אחרים ולימים המשפט הזה היה חלק בלתי נפרד מאישיותו.
קרולין לעומתו תמיד היתה עצמאית ואילו טום היה תלותי יותר, חששן וקשור מאד לאמא שלו. הוא סבל מחרדת נטישה והיו לו נטיות אובדניות ואילו רות רצתה מצד אחד שהוא ייצא לעצמאות ומצד שני היה קשה לה לשחרר והיא הפכה להיות מגוננת יתר על המידה למורת רוחו של בעלה דיוויד.
יום אחד, כשטום היה רק בן 17 הוא נעלם ולא חזר יותר, רות הנסערת לא ידעה האם הוא חי או מת ולא הפסיקה לחפש אותו בכל הדרכים האפשריות אבל לא בטוח שטום רצה להימצא בכלל.

שנתיים לאחר מכן, כאשר מגיע אל רות מטופל בשם דן גריפין, בחור בן 22 שחווה לאחרונה אירוע טראומתי והפגין תסמינים של הפרעה פוסט טראומתית, היא מרגישה קרבה חזקה אליו כי הוא מזכיר לה את טום ומבלי להתכוון היא מתחילה לפתח אליו רגשות אמהיים.
דן הוא מטופל פגיע שמנוכר מאמו שנטשה אותו, הוא מתאפיין בבעיות התקשרות ומרגיש שכולם אכזבו אותו: המשטרה, מערכת המשפט, מערכת הצדק, כולם קשרו נגדו.
דן עבר ילדות עצובה ובודדה, הוא עבר הזנחה והתעללות מצד הוריו.
לאט לאט הגבולות מתחילים להטשטש ורות רואה בדן מעבר לסתם מטופל, היא רוצה לפרוס עליו את כנפיה ולגונן עליו.
רות שגדלה בעצמה עם אם אלכוהוליסטית ולא מתפקדת מרגישה מקרוב את כאבו של דן אבל היא גם יודעת שהוא מסתיר ממנה דברים שלא נאמרים בזמן הטיפול, אז מה מסתיר דן והאם טום עדיין בחיים?

הספר הזכיר לי את התקופה שהלכתי עם הבן שלי לטיפול רגשי, במהלך הטיפול היו לי הרבה מפגשים של אחד על אחד עם המטפלת שלנו ונזכרתי בהרבה משפטים שהיא אמרה לי שגם היו כתובים בספר למשל על היותי אם לא מושלמת אבל אם טובה דיה שעושה כמיטב יכולתה למען הבן שלה וגם שכל דבר שאנחנו עושים למען אחרים הוא בעצם משהו שאמור בתת מודע לשפר את ההרגשה האישית שלנו כי לכל דבר יש כוונה מחושבת שקשורה איכשהו אלינו.
אני מאד אוהבת ספרים פסיכולוגיים ולכן נהנתי מהספר הזה, לא הרגשתי שהוא מותחן אלא יותר דרמה פסיכולוגית מרגשת ונוגעת ללב.
אהבתי את דמותה המרגשת של רות. לאורך כל העלילה רות, כמו כל אמא טיפוסית (כל כך הזדהתי איתה) ובעיקר כפסיכולוגית, הרגישה כישלון על כך שהיא לא הצליחה להציל את הבן שלה מעצמו, לא הצליחה להבין באמת מה עובר עליו ורק הביטה מהצד כאשר משפחתה הלכה והתפרקה אל מול עיניה (לא סתם אומרים שהסנדלר הולך יחף).
הכתיבה היתה מאד מאד אינטלגנטית והורגש שהספר נכתב ע"י פסיכולוגית מוסמכת שיודעת על מה היא כותבת, היה בו הרבה עומק ותובנות, הוא נגע בעיקר בנושא האמהות ואני בכל אופן ממליצה עליו בחום לקריאה.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    שירה ברגמן

    מסקרן.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן