אם את כותבת אל תמחקי
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 126
"אם את כותבת אל תמחקי" מאת גלית אבגי-כהן בהוצאת "ספרי ניב" הוא ספר אמיץ של אישה אמיצה שרואה לעומק את הגבר שאהבה נפשה כשהוא נאבק על חייו. הספר מעלה שאלות על חשק, תשוקה, אהבה, מלחמה מתישה במחלת הסרטן הארורה ועל ההחלמה שנמצאת בקצה החשכה. בשפה פשוטה ומלאת רבדים מתארת הסופרת באומץ כיצד נושרות הקליפות, כמה עוצמתי הוא בליל הרגשות וכמה סבוכה היא ההתמודדות הגדולה והקשה לחוד וביחד. גיבורי העלילה הם איש ואישה. גבר ואישה בשנים הבוגרות של החיים, חברים טובים, בקשר מאוד מיוחד ועדין, אמיתי, כן, פתוח וכואב. בכתיבה ישרה שלא סוטה קדימה או אחורה ונצמדת להווה שמביא עמו חולי אל קשר חזק הנרקם בין גבר לאישה, פותחת בפנינו המשוררת והסופרת גלית אבגי כהן יומן אהבה  - יומן מחלה. הוא מתאר בעצם רגעים, הרבה רגעים בתוך קושי - בתוך עולם שחרב. איך צומחים משם? איך נשארים בחיים? איך מפחדים לאבד? מהמוות? כמה שכול אפשר בבת אחת להכיל בנפש, בגוף והוא יומן אהבה. מתעד רגעים בתוך אהבה של שני אנשים.

הספר 'אם את כותבת אל תמחקי' מתאר את חייה של אישה שחיה לצדו של בן זוגה האהוב שחלה בסרטן הערמונית.
היא כותבת לו מכתבי אהבה בו היא חושפת את נשמתה ורגשותיה ובזמן שכל רצונה הוא לטפל בו, לדאוג לו ולסעוד אותו, הוא רק מחפש דרכים להרחיק אותה מחייו ולשים ביניהם חומה בצורה.
היא רוצה לחבק אותו, לעטוף אותו בחום ואהבה והוא רוצה שיניחו לו לנפשו, רוצה להיות לבד עם עצמו בכאב שלו.

לי היה קשה לקבל את זה.  איך מתרחקים ממישהו שאוהבים?  איך לא מחפשים דווקא עכשיו את חיבתו, את המגע שלו? (עמ' 22)

היא מתחילה לחקור על המחלה, על תופעות הלוואי כמו חוסר תיאבון, היא רואה איך הגבר של חייה הולך ונהיה רזה, מעשן את עצמו למוות, קמל אל מול עיניה והיא לא יכולה לעשות כלום, חסרת אונים אל מול המחלה שמתעקשת לקנן בגופו ולאכול כל חלקה טובה וגם אל מול עקשנותו שלו להרחיק אותה ממנו כשהוא אפוף בשנאה עצמית ושנאה כלפי כל העולם סביבו.
ברגעים הקשים היא נאחזת בימים היפים שלהם יחד, כשהיו מטיילים, נהנים מארוחה טובה, אוהבים וצוחקים.

אתה שנאת את הגוף שלך באותה עת.  שנאת את כולנו.  אבל נשארת יפה. לא התקלקלת. (עמ' 25)

מערכת היחסים ביניהם נעה בין רוך לשנאה, כעס וקרבה, הרבה עליות ובעיקר מורדות, צעד אחד קדימה ושלושה אחורה, היא מנסה להתקרב ולהרעיף אהבה ולפנק באוכל מנחם, להיות לו לאם ואחות וגם מאהבת והוא מנסה לדחוק אותה לפינה, להשליך עליה את כל הכעס שלו על המחלה הארורה.
היא שאיבדה את אביה שחלה ואת כלבה האהוב שוקו, שהלך לעולמו בשיבה טובה, לא מוכנה לאבד גם את הגבר של חייה.
ככל שהוא רע אליה היא יותר כמהה אליו, רוצה בקרבתו, מתגעגעת.
בין יאוש לתקווה, בין כעס לאהבה הקשר ביניהם מתנדנד כמו סירה בים סוער.

בחיבה היית קורא לי בימים הטובים, בשמי הרשמי בימים הרעים.  התנדנדת בין מעלה למטה.  בין היי לדאון.  בין זריחה לשקיעה. (עמ' 37)

הספר 'אם את כותבת אל תמחקי' הוא ספר כואב ומטלטל, הסופרת גלית אבגי כהן הצליחה להעביר בשפה יפה וקולחת את אשר על לבה.
לרגעים רחמתי על הגבר בעלילה ולרגעים שנאתי אותו וכאילו רציתי לומר לאישה: שחררי אותו לדרכו, תניחי לו, תברחי! אבל איך אפשר לשפוט לב אוהב? ואיך אפשר לשפוט בן אדם ששרוי בתוך מחלה קשה שמשפיעה על שיקול הדעת שלו?

מה יעלה בגורל האהבה הזאת? תצטרכו להשאב לתוך הספר המרגש הזה כדי לדעת.
זהו ספרה השני של הסופרת גלית אבגי כהן, שעבדה בעבר כמפיקה ראשית ומנהלת תוכניות אקטואליה ברדיו "קול הים האדום".

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט