אל תאמינו – סקירה של חגית בן-חור

בסרטים עלילתיים הבמאי הוא אלוהים. בסרטים תיעודיים אלוהים הוא הבמאי.

סידני ראיין היא מפיקת טלוויזיה בת 36 שהפיקה בעבר מספר תוכניות תיעודיות והצליחה להביא לזיכויים של אסירים שטענו לחפותם.
כאשר סידני מקבלת עשרות מכתבים מאסירה בשם גרייס סיבולד שיושבת בכלא בסנט לוסיה שבאיים הקריביים לאחר שרצחה את בן זוגה, היא מחליטה שזה הולך להיות הפרויקט הבא שלה. סידני וגרייס למדו באותה אוניברסיטה אבל מעולם לא הסתובבו באותם חוגים וסיפורה סיקרן את סידני.
גרייס רצחה את ג'וליאן קרייסט שהיה בן זוגה והיא יושבת בכלא במשך 10 שנים, היא טענה כל השנים שהיא זכאית אבל אף אחד לא ממש האמין לה וסידני היא תקוותה האחרונה.
אתרי אינטרנט רבים הוקמו כדי להוכיח את חפותה של גרייס ותרומות נאספו למימון הקרב להגנתה אבל שום דבר לא עזר וגרייס עדיין ישבה בכלא.
סידני מקבלת תקציב כדי ללכת לחקור לעומק את המקרה והיא נוסעת עם צוות הצילום שלה לסנט לוסיה ומכינה סרט דוקומנטרי שנקרא: "הבחורה משוגר ביץ'".

סידני מתחילה לראיין עדי ראיה וגם את המפקח קלוד פייר. פייר רוצה לספר את האמת שלו ולפי האמת שלו גרייס אשמה ברצח האכזרי.
לפייר שחקר אותה לאחר הרצח היו כמה סיבות להאמין שהיא אשמה והוא גם זה שדאג בסופו של דבר להרשיע אותה.
לפי הממצאים ג'וליאן שהיה אז סטודנט צעיר לרפואה, קיבל מכה חזקה בראשו ונזרק מעבר למצוק לים, שם גם נמצאה גופתו. ג'וליאן וגרייס הגיעו לאי כדי להתארח בחתונתה של שרלוט, חברתה של גרייס ובאותו ערב של הרצח קבעו להיפגש במצוק אבל גרייס איחרה להגיע וחיכתה לג'וליאן בחוף אבל הוא לא הגיע ובהמשך נמצאה גופתו במים.
סידני יוצאת לכלא לפגוש את גרייס וחוקרת אותה אודות יחסיה המורכבים עם ג'וליאן, וככל שהחקירה מעמיקה היא כבר לא יודעת למה להאמין ולמי להאמין.
האם היתה רשלנות מצד החוקרים של המקרה והם עשו הכל כדי לסגור את התיק ולהפיל את האשמה על גרייס? או שגרייס אכן אשמה והיא פשוט פושעת מתוחכמת שתעשה הכל כדי לצאת לחופשי?

העלילה נעה בין צירי זמן שונים ובעיקר בין העבר של גרייס לבין ההווה של סידני וכל פרק שופך עוד קצת אור על המקרה ועל חייה של גרייס לפני הרצח.
התלבטתי האם לקרוא את הספר הזה כי פחות התחברתי לספר הקודם של אותו סופר שנקרא "חטופה" אבל הספר הזה זרם לי מהדף הראשון, העלילה היתה מתעתעת ולמרות שהחשדות הראשוניים שלי התבררו בהמשך כאמת, עדיין נהנתי מאד מהספר ומהכיוונים אליהם הלכה העלילה.
אהבתי את דמותה של סידני כמפיקה לוחמת צדק, הסוף הותיר אותי קצת פעורת פה ואני עדיין לא סגורה על עצמי אם אהבתי אותו או לא אבל אם הספר עדיין מלווה אותי במחשבות גם אחרי שסיימתי אותו אז כנראה שהוא מוצלח.

קריאה מהנה.