אלקה
בעיניי נפלא שיש במה ספרותית הנוצרת את זיכרונות העבר ומנגישה אותם לקורא בהווה. אלקה, גיבורת הספר, ילידת לובלין שבפולין, שורדת את מלחמת העולם השנייה. הספר מלווה את דמותה משנת 1945 . במלחמת העולם השנייה נרצחה משפחתה ואילו היא נותרה ניצולה. שנת 1945 היתה שנת הישרדות. קושי למצוא מזון, ללבוש בגדים חמים דיים ולמצוא מקור פרנסה. היא בוחרת להינשא לחיים , שורד אף הוא, לא לפני שמגלה שהיא בהריון ממנו. עצם הגילוי די מפחיד אותה באין משפחה שיכולה להיעזר בה ולהתייעץ. עם הולדתו של אריה, הרגישו כמשפחה אך משהו היה חסר. אחיו של חיים אליהו כבר הגיע לתל אביב שטופת השמש. חיים מחליט כי יצטרפו אליו וכך החל מסע עלייתם לארץ ישראל.
1948- הם מגיעים לארץ ישראל לרמת גן. מתגוררים בדירה קטנה עם שני חדרים , הול ומרפסת. אחיו של חיים , אליהו, מחליט להינשא וחיים מציע להם להתגורר אצלם למורת רוחה של אלקה.
חוויותיה של אלקה הנזכרות בספר מגוללים את סיפורה של עולה המתרפקת לא פעם על זיכרונותיה מפולין בערגה אך עולה אשר מכה שורשים איתנים במדינת ישראל. לאחר מס' שנים , הם מביאים לעולם את בתם בלה. הם מעתיקים את מגוריהם לירושלים. חיים ואליהו עובדים ב"טחנה" לייצור קמח.
עתות העבר משפיעות אלקה והיא סובלת ממחלת ריאות אשר משפיעה לא פעם על תפקודה. האם כוחותיה יעמדו לה בחייה? זיכרונות העבר מתערבבים עם הווה ויוצרים סיפור אותנטי בגוף ראשון, ישיר וחד. האם חכמת חייה של אלקה וכושר הישרדותה בעבר יעמדו לה גם בהווה למען העתיד?
אני יצאתי עם מסר מהספר: לראות את הפשטות שבחיים. מעניין יהיה לדעת באיזה מסר אתה הקורא תצא…
