Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אלף נשיקות
תגיות: ,
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2017
מס' עמודים: 367
נשיקה אחת אורכת רגע, אבל אלף נשיקות יכולות להספיק לחיים שלמים. ילד אחד. ילדה אחת. ברית שנכרתת ברגע ונשמרת בלב למשך עשור שלם. ברית שהמרחק והזמן אינם יכולים להתיר. ברית שתימשך לנצח. כך הם מאמינים. כאשר רוּן קריסטיאנסן בן השבע-עשרה חוזר ממולדתו נורבגיה לעיר הקטנה והמנומנמת בלוסום גרוב במדינת ג'ורג'יה, שבה נולד הקשר העמוק שלו עם פופי ליצ'פילד כששניהם היו ילדים, הוא חושב על דבר אחד בלבד: מדוע הנערה שהייתה חצי מנשמתו, שהבטיחה לחכות בנאמנות לשובו, ניתקה עמו כל קשר בלי שום הסבר? לבו של רון נשבר לפני שנתיים כאשר קולה של פופי נדם. כשהוא מגלה את האמת, הוא יודע שכאב קשה יותר עתיד לבוא.

סיפור אהבתם הצעירה של רון, ילד נורווגי שעובר עם משפחתו למדינת ג'ורג'יה שבארה"ב עקב עבודתו של אביו, ושל פופי, הילדה מהבית השכן.
יום אחד הציעה פופי בת ה-5 לרון הביישן להצטרף אליה לאחת מהרפתקאותיה, וכך הפכו לבלתי נפרדים. בהתחלה כחברים, ולאחר מכן שהתבגרו התפתחה ביניהם אהבה. פופי קיבלה מסבתה צנצנת זכוכית ובה אלף נשיקות של בן. לפני שמתה, ביקשה ממנה סבתה לתעד כל נשיקה שהיא מקבלת על נייר ולשמור אותה בצנצנת. רון ופופי מתחילים לתעד את הנשיקות שלהם עד שהם נאלצים להיפרד. בגיל 15 מקבל אביו של רון הצעת עבודה בנורווגיה, ורון נאלץ לחזור עם משפחתו לארץ הולדתו. הוא ופופי נפרדים. בהתחלה הם שומרים על קשר הדוק, אולם לאחר מכן פופי נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה. אחרי שנתיים חוזר רון לג'ורג'יה רק בכדי לגלות שלפופי הייתה סיבה מוצדקת להתנתק ממנו.

קשה לכתוב סקירה לספר מבלי לחטוא בספוילרים. שמעתי עליו המון וכבר חיכיתי להתחיל ולקרוא בו. הספר שייך לז'אנר ה-young-adult, ז'אנר שאני מחבבת במיוחד. הכותרת המקורית של הספר היא "אלף נשיקות של בן" שבעיני מתאימה יותר לספר מאשר הכותרת שניתנה לו בארץ, משום שהיא יותר ילדותית ופחות מזכירה רומן רומנטי. הכריכה של הספר מהממת והיא אחת הכריכות המוצלחות שראיתי.

אהבתי את רון ופופי, את האהבה והחברות ביניהם, אבל אני חייבת להודות שלא בכיתי או התרגשתי תוך כדי קריאה. יכול להיות שזה בגלל שמדובר בספר נוער, והדברים שהם עוברים בספר כבר פחות מדברים אליי, יכול להיות שזה בגלל שבמהלך הקריאה הרגשתי שכבר קראתי את הסיפור הזה בעבר, ויכול להיות שזה אלמנט הפנטזיה שיש בספר, שהפך אותו לקצת פחות מציאותי וקצת יותר דמיוני וחולמני. כך או כך הלב שלי לא התפוצץ.
זה סיפור אהבה חמוד שכתוב טוב, אבל גם לא כל כך מציאותי. הספר נכתב לנוער וכך צריך להתייחס אליו, וככזה הוא לא רע בז'אנר שלו.

פסק הדין:
לאורך הקריאה הרגשתי שאני קוראת ספר שכבר קראתי בעבר. אין הפתעה כלשהי בסיפור, מדובר בסיפור עצוב על מקרה טרגי שקרה לנערה ואיך זה משפיע על הסובבים אותה, אבל יש תחושה שהסופרת לא רצתה לסיים את הספר עם סוף עצוב ולכן כתבה את האפילוג שיש בו מן הפנטזיה, וכך הצליחה לסיים את הסיפור עם אופטימיות שמתאימה לבני נוער. זה ספר לא רע לאוהבי הז'אנר והייתי ממליצה על הספר לנוער בוגר. אם אתם בני 15-25 בהחלט יכול להיות שתאהבו ותתחברו. אם עברתם את הגיל אז אני משאירה לכם את הבחירה האם לקרוא אותו.

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן