יש צלקות על לבי, עבות ומכוערות כמו הצלקות שעל פני.
אלינור היא אישה רווקה בת 30 מצולקת בפנים ובנשמה והיא מה שנקרא: עוף מוזר.
היא חיה בגלזגו, חיי שיגרה משמימים המתנהלים באופן שיטתי בין המשרד בו היא עובדת בתשע השנים האחרונות כפקידה במחלקת הנהלת החשבונות לבין הבית שבו היא חיה חיי בדידות גמורים.
אף אחד לא מתקשר לשאול לשלומה (מלבד אמה שהיחסים בין השתיים טעונים) , אין לה מבקרים בביתה והיא מעבירה את הערבים שלה בין קריאת ספרים לצפיה בתוכניות טלוויזיה ואכילת המאכל היחיד שהיא יודעת להכין – פסטה.
אלינור מכורה למשככי כאבים ואת סופי השבוע שלה היא מסיימת עם בקבוק וודקה לפני השינה.
על פניו, היא לא מתלוננת, טוב לה לחיות לבד עם עצמה, היא אוהבת את שגרת חייה באופן כמעט אובססיבי ולא היתה רוצה לשנות דבר.
יש אנשים, אנשים חלשים, שפוחדים מבדידות. הם לא מבינים שיש משהו משחרר מאד בבדידות, ברגע שאת מבינה שאת לא זקוקה לאיש, את יכולה לדאוג לעצמך. (עמ' 148)
אלינור מעריצה את ספריה של ג'יין אוסטן ובעיקר מרגישה הזדהות מלאה עם דמותה של ג'יין אייר, גם היא כמוה ילדה מוזרה שקשה לאהוב והבדידות אופפת את חייה.
היא מאד קפדנית ושמה לב לדקויות, היא אובססיבית לסדר וניקיון, מקפידה לדייק בכל דבר שהיא עושה, אמיתית, מצפונית ולא מהססת להביע את דעתה הנחרצת על כל דבר, מה שגורם לא פעם למצבים קומיים בעלילה.
שגרת חייה מופרים כאשר יום אחד היא חוזרת מהעבודה בחברת ריימונד, איש המחשבים של החברה, ושניהם נתקלים ברחוב באיש קשיש שקורס אל מול עיניהם, האיש ששמו סמי הופך להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של אלינור וריימונד.
אט אט המסכות נושרות ומעטה הציניות שאפף את חייה של אלינור מתפוגג, לפתע היא מבינה שלא נעים להיות לבד, להיות חסר מגע חם ומילה אוהבת וכן יש לה צורך רגשי למגע אנושי.
מה הוא הסוד האפל מהילדות שאלינור מסתירה והאם היא תוכל להכניס שמחה ואהבה לחייה?
התאהבתי בדמותה של אלינור, היא נגעה לי ללב ודמותה ריגשה אותי כל כך, מצאתי את עצמי צוחקת בספר הזה וגם דומעת בקטעים המרגשים – ספר חובה לקריאה.
קריאה מהנה
