Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אלינור אוליפנט ממש בסדר
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 350
כאשר‭ ‬מישהו‭ ‬שואל‭ ‬לשלומה‭ ‬של‭ ‬אלינור‭ ‬אוליפנט‭, ‬התשובה‭ ‬שלה‭ ‬במאה‭ ‬אחוז‭ ‬מהמקרים‭ ‬היא‭ '‬בסדר‭'. ‬אומנם‭ ‬יש‭ ‬כאלה‭ ‬שבוהים‭ ‬בצלקות‭ ‬שעל‭ ‬פניה‭, ‬אבל‭ ‬היא‭ ‬יודעת‭ ‬שעל‭ ‬הצלקות‭ ‬שהיא‭ ‬נושאת‭ ‬בתוכה‭ ‬אנשים‭ ‬מעדיפים‭ ‬לא‭ ‬לשמוע‭. ‬כל‭ ‬עוד‭ ‬היא‭ ‬שומרת‭ ‬על‭ ‬השגרה‭ ‬שלה‭, ‬היא‭ ‬מסתדרת‭; ‬מגיעה‭ ‬למשרד‭ ‬בכל‭ ‬בוקר‭ ‬ב‮–‬08‭:‬30‭, ‬פותרת‭ ‬את‭ ‬התשבץ‭ ‬היומי‭ ‬בהפסקת‭ ‬הצוהריים‭ ‬ויוצאת‭ ‬בחזרה‭ ‬לדירתה‭ ‬ב‮–‬17:30‭. ‬ השגרה‭ ‬היומיומית‭ ‬הזאת‭ ‬מופרת‭ ‬כשהיא‭ ‬פוגשת‭ ‬את‭ ‬ריימונד‭, ‬עובד‭ ‬חדש‭ ‬בחברה‭. ‬הם‭ ‬צועדים‭ ‬יחד‭ ‬לתחנת‭ ‬האוטובוס‭ ‬ובדרך‭ ‬נתקלים‭ ‬באיש‭ ‬מבוגר‭ ‬שאיבד‭ ‬את‭ ‬הכרתו‭. ‬ריימונד‭ ‬ואלינור‭ ‬מגישים‭ ‬לו‭ ‬עזרה‭ ‬ובהמשך‭ ‬מתיידדים‭ ‬איתו‭ ‬ועם‭ ‬בני‭ ‬משפחתו‭. ‬מאותו‭ ‬רגע‭ ‬שגרת‭ ‬חייה‭ ‬של‭ ‬אלינור‭ ‬הולכת‭ ‬ונסדקת‭, ‬והיא‭ ‬נקלעת‭ ‬לשלל‭ ‬מצבים‭ ‬שמעוררים‭ ‬בה‭ ‬אי‭ ‬נוחות‭; ‬ביקור‭ ‬בבית‭ ‬חולים‭, ‬מסיבת‭ ‬יום‭ ‬הולדת‭ ‬משפחתית‭, ‬ואפילו‭ ‬תור‭ ‬למספרה‭ ‬אופנתית‭. ‬קוד‭ ‬ההתנהגות‭ ‬במצבים‭ ‬האלה‭ ‬אולי‭ ‬נראה‭ ‬ברור‭ ‬לאנשים‭ ‬אחרים‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬לאלינור‭. ‬ אלינור‭ ‬אוליפנט‭ ‬ממש‭ ‬בסדר‭ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬יוצא‭ ‬דופן‭ ‬הכובש‭ ‬את‭ ‬הלב‭, ‬מצחיק‭, ‬מעציב‭ ‬ובעיקר‭ ‬אנושי‭. ‬באומץ‭ ‬ובכנות‭ ‬משרטטת‭ ‬גייל‭ ‬האנימן‭ ‬את‭ ‬קווי‭ ‬המִתאר‭ ‬של‭ ‬הבדידות‭, ‬אך‭ ‬גם‭ ‬שופכת‭ ‬אור‭ ‬על‭ ‬כוח‭ ‬הריפוי‭ ‬של‭ ‬קשר‭ ‬חברי‭. ‬

לא היה לי קל לכתוב סקירה על הספר הזה.
כשסיימתי אותו, נותרתי מלאת מחשבות ותהיות. הוא מסוג הספרים שרודפים את הקורא הרבה אחרי שהוא מסתיים.

אצל אלינור הכל בסדר. היא עובדת כמנהלת חשבונות, היא מסיימת כל יום באותה השעה, עושה הפסקת צהריים באותו הזמן בדיוק בכל יום, פותרת את התשבץ היומי ואוכלת את אותו האוכל. את סופי השבוע היא מבלה לבד בביתה עם האוכל הקבוע שהיא קונה, עם טלויזיה, ספרים והרבה אלכוהול.
הקרובה היחידה שיש לה היא אמה, איתה היא מדברת בטלפון בימי רביעי בשעה הקבועה, חוץ ממנה אין לה אף אחד, לא חברים ולא משפחה.
הכל אצלה מתנהל באופן שגרתי לחלוטין!

באחד הימים כשהיא יוצאת מהעבודה בשעה הקבועה, היא פוגשת את ריימונד, עובד מחשוב חדש, בדרכם הם נתקלים באדם קשיש המאבד את הכרתו. הם מנסים לעזור לו ומזעיקים עזרה ראשונה. מאותו רגע חייה של אלינור מקבלים תפנית מסוימת -  ריימונד והיא מרגישים אחריות לשלומו ומגיעים לבקרו בבית החולים, כתוצאה מכך הם מתיידדים איתו ועם בני משפחתו, ומתחילה להירקם ידידות בין ריימונד לאלינור.

אצל אלינור, הרגילה לשגרה המאוד קבועה, מתחילים להתהוות בקיעים והיא מוצאת את עצמה בסיטואציות חדשות ולא מוכרות.
היא חסרת גינונים חברתיים ואולי אפילו חסרת מודעות עצמית לעתים, טקט הוא לא תמיד הצד החזק שלה. היא כל כך רגילה לחיי בדידות, יש לה חשש מסוים מלחשוף עצמה לזרים והיא רגילה להיות מושא לעג בקרב הקולגות שלה בעבודה.
פתאום היא מגלה את החיים מחדש, הראש והלב נפתחים והיא לומדת להסתכל על העולם בצורה שונה.

דמותה כל כך כובשת שאי אפשר שלא לאהוב אותה ולרחם עליה בו זמנית. היא מצולקת בנפשה ובגופה ומתחשק להפעיל קסם כלשהו בכדי לרפא אותה.

הספר מצחיק ועצוב בו זמנית, לעתים מצאתי עצמי צוחקת מדמותה המסורבלת של אלינור, ולעיתים מצאתי עצמי בוכה על הבדידות והלעג שהיא סובלת ממנו - השילוב הזה בעיני הוא  מה שהופך את הספר הזה לכל כך מיוחד.
הספר כתוב בשפה קולחת ונשאבים אליו מידית.

בסיומו של הספר נותרתי מלאת מחשבות, הוא  גרם לי לתהות אם לעיתים אנשים הנראים לנו כלפי חוץ מוזרים, בעצם מסתירים צלקות עמוקות, ועד כמה צריך להיזהר מלשפוט כל אדם על פי מראהו או התנהגותו המשונה כי אין לדעת מה מסתתר מאחורי זה.

לסיכום- ספר מקסים עם מסר חשוב!

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן