Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אי אפשר לאהוב בשקט
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 328
אי אפשר לאהוב בשקט הוא רומן מסע מסעיר, סוחף ונוגע ללב. סיפורה של ילדה, נערה ואישה שמצד אחד היא יחידה במינה, ומצד שני היא דיוקן של כל אחד ואחת מאיתנו. האפוס המשפחתי שנפרש בפנינו הוא שיקוף של החברה הישראלית, אליו מתנקזים כל המאפיינים המוכרים לנו: מתחים מעמדיים, כלכליים ועדתיים, מגורים בשכונת שיכון צפופה, התמודדות עם שכול והתבגרות רווית תהפוכות רגשיות ופוליטיות. אנו עוקבים אחר חייה של שרון, ואחר ניסיונה למצוא לעצמה מסלול שפוי בתוך הכאוס של חייה הפרטיים והמציאות הישראלית, כאשר ברקע ניצבת תמיד דמותה הייחודית והדרמטית של האם, ליזט־אליזבט, אישה מרתקת בעלת אישיות רבת רבדים, שההפרעות הנפשיות מהן סבלה נמתחו עד טירוף בעקבות מותו המסתורי של בנה. ברומן עשיר בדמויות, צבעים וריחות מפגישה אותנו מרי שרון קוגןעם דמויות בלתי נשכחות, עם אהבות חסרות סיכוי ועם אכזבות שמהן היא יוצאת מחושלת. באמצעות שימוש מבריק בהומור ובאירוניה היא מנפצת תבניות חברתיות וסטריאוטיפים. למרות הדרמות והקשיים הרבים, קוגן משמיעה קול אופטימי, מלא בשמחת חיים. אי אפשר לאהוב בשקט הוא הכרך הראשון מתוך שניים.

יש משפט שאני דוגלת בו שאומר: "אל תתבייש בסיפור שלך, הוא עוד יעניק השראה למישהו."

הפעם הסופרת מרי שרון קוגן, מספרת את סיפור חייה הלא פשוט בכלל סיפור מטלטל היא מביאה את כל כולה חשופה, פגיעה, חזקה ובעוצמות שרק אחרי שתקראו תבינו כמה היא לביאה לוחמת אמיתית.

הסיפור מתחיל עוד בילדותה, מרי אחות בכורה לעוד שני אחים אימה ליזט חולה במחלת פוליו, אביה עובד בעיריית באר שבע שעות נוספות בלי הפסקה, תנאי המחיה לא פשוטים בכלל הם חיים בעוני, רוב נטל נופל על מרי היא שימשה דוגמה ועמוד התווך לאחיה הקטנים.

בתקופת ההתבגרות שלה היא חווה תהפוכות רגשיות, אימה מתמכרת לשתייה חריפה ואף לא חוסכת באלימות כלפיה. דווקא מהמקום הקשה מירי לא ויתרה לעצמה, בתוך כל הכאוס של חייה ניסתה לצמוח ולא לשקוע.

האם ליזט, סבלה מהפרעות נפשיות קשות בעקבות מוות אחד מבניה. מרי מכילה את אימה ומבינה לנפשה, היא יודעת שליזט חכמה אבל גורלה לא שפר עליה ולכן מכל הקושי היא מנסה לצמוח ולהתעצם היא נלחמת, מנסה להיות כמו כל בני הנוער שבגילה אבל, בבית עליה לתפקד כאחראית ובוגרת היא מאבדת את המקום שלה, צריכה לתת לכולם ולה אין כתף תומכת אמיתית.

לכולנו יש שלדים בארון אבל, הסיפור הזה פצע לי את הלב. ניסיתי להבין את ליזט את החכמה, את השנינות, את הקושי ניסיתי להכיל את הסיפור הקשה בתוך כל השיגעון הזה אבל, לא הצלחתי לקבל, לסלוח ורק חשבתי לעצמי איך אפשר לאהוב בשקט?! שקט נפשי לא היה שם!

זה דור אחר, דור רווי צלקות נפשיות מסעות, אובדן, הישרדות, עוני הם לא הכירו משהו אחר אומרים: "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו." נותר לי רק לאחל לך מרי שרון קוגן, חיים מאושרים מלאים באהבה, נתינה ואושר בלב ובנפש, שלמרות הכל יצאת אל אור מתוך החושך וסיפרת את סיפורך החשוף והפוצע  ומרגש עד דמעות.

סוזן צדוק

סוזן צדוק, חיה ונושמת ספרים, מלאה בשמחת חיים ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן