Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
אישה בעונת מעבר
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 285
"אביגיל, את לא האישה היחידה בעולם שפוחדת מהגיל הזה שבו הכול נשמט מאיתנו, אבל תראי לאן זה הביא אותך: להיות תלויה באהבת הנעורים שמייקי מזריק לך, לשכב איתו בבית אבות, להצטלם בעירום באוטובוס, לישון במיטה אחת עם הפסיכולוגית שלך, ומה השיגעון הבא?" "אני לא פוחדת מגיל 50. אני פוחדת שלא אצליח יותר להתרגש." מה עובר על אביגיל שפר-סמרה? אוהו. גיל המעבר שוטף אותה; מייקי, המאהב שהוא גם האקס המיתולוגי שלה, כבר לא בדיוק שלה; הילדים תכף עוזבים את הבית; ההורמונים נוטשים את הגוף; בזמן שהיא מעצבת בתים של אחרים, החיים שלה מתפרקים. ואם כל זה לא מספיק – היא נענית להצעה מתוכנית ריאליטי לגור באוטובוס בקיבוץ בעמק הירדן, לא לפני שהיא מאשפזת את עצמה בבית דיור מוגן יוקרתי, שם היא שוברת את כל החוקים. הוריקן של רגשות מציף את הגיבורה הנפלאה שבראה ענת לב-אדלר וזורק אותה דרך גג הבית המטופח שלה אל מרחבים מתעתעים שבהם גוף נשי מתבגר עדיין מתעקש לפעפע תשוקה, ואל מחוזות שבהם תפקידים מסורתיים של אמא ושל רעיה לא כופים את עצמם עליה. שם, הכי רחוק מהיומיום הבורגני המתערער שלה, יש לה הזדמנות להתעמת עם שקרים ושברים ולהחליט איך היא ממשיכה אל עבר מה שנדמה לה שהוא "שארית החיים". לאחר שמכרה יותר מ-50 אלף עותקים מהרומן כותבת ומוחקת אהבה, שבו צללה אל תוך משבר אמצע החיים, חוזרת ענת לב-אדלר עם הרומן הפסיכולוגי אישה בעונת מעבר. בחמלה, באומץ, בעברית יפהפייה, מהולה בהתפרצויות של הומור חסר מעצורים, היא מעמתת את הגיבורה שלה עם ההתבגרות האכזרית ועם פנטזיית הנעורים האכזרית ממנה, לוקחת אותה אל הקצה וקורצת אל הקוראות כממתיקת סוד: כאלו אנחנו, רוצות הכול, עייפות מהכול, חכמות ומפוכחות להחריד, סקסיות, נוגעות ללב, פוחדות להזדקן ומצחיקות עד בלי די. ענת לב-אדלר היא עורכת ותיקה בידיעות אחרונות, נשואה, אמא לשני ילדים בוגרים ומתגוררת בתל-אביב.

אישה בעונת מעבר

משבר אמצע החיים. האומנם?

רומן פסיכולוגי על אישה בשנות החמישים שלה. אביגיל  מעצבת מצליחה בעלת שם ויצירתיות מנהלת רומן סוחף מזה מספר חודשים עם מייקי אהבת נעוריה. הודעה אחת "אביגיל , אל תבואי. סופית, זה נגמר"- מערערת את שלוות חייה. ביומיום נשואה לאיתן "איתנים" אמא לילדים מתבגרים. בנה עומד לפני גיוס, היא איבדה תינוק ולא הספיקה , ככל הנראה, להתאבל על האובדן. היא מחוברת למצלמה של דוקו ריאליטי על חייה ( תמורת כסף).  מרגע קבלת ההודעה , תסריטים שונים חולפים בראשה. רגע, הוא התכוון שזה נגמר בינינו? היא נוטשת פגישת עבודה עם משקיעים מבריסל למורת רוחה של שותפה. אינה מרוכזת בכל הנוגע לבעלה, לילדיה. ואם זה לא מספיק, אמה של חברתה הטובה מכיתה ב' הולכת לעולמה בדיור מוגן.

היא נפגשת עימו. ובעוד הוא מספר לה כי אשתו החליטה לעזוב אותו והמשולש  ה"יציב" עומד לקורס, היא מגלה ברכבו רמז כי יש לו עוד מישהי ….

היא נוטשת אותו . נשמתה כבויה. עיניה כבדות. כל רצונה להשאיר את המצב כקדמותו עם החיות שבו. שהרי העזיבה הזו כמו עזיבת הנעורים ואז באמת תחוש כבת חמישים. כמו הנשים שגופן קמל  ונשאבות לשגרת יום . מה עובר עליה? בעוד חברתה יושבת שבעה ביחידת הדיור המוגן , מגיע לשם מייקי לאחר שלא ענתה לשיחותיו. השניים מתחברים בתשוקה סוחפת אשר מצולמת ללא ידיעתם .

חיבור לעד? מסתבר שלא ממש. ההפכפכות הזו מתעתעת בה פיזית ונפשית וכל רצונה לברוח הרחק משגרת יומה האפור. בעלה מגונן עליה אבל גם הוא די מודאג מהשינויים ההורמונליים שעוברים עליה. השק בה היא חיה עומד להתבקע תחת רגליה. היא עומדת לאבד הכל.

מה קורה לה בקיבוץ בעמק הירדן בתוך אוטובוס שהוסב ליחידת מגורים?

עלי לומר שכאישה בשנות החמישים לחייה, אני מרגישה שגיל הוא מספר. הכל בחיים הוא בחירה. בחירה איך לנהל את חייך. הקן מתרוקן והקן ב"ה מבורך. הספר מצייר תחושות דרמתיות קיצוניות. מרוח חיי- לקחת הכל בפרופורציה. משבר אמצע החיים? או מבשר חיים אחרים?

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לתשעה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן