הספר בנוי מחמישה סיפורים קצרים. קצת קשה לי להגיד בדיוק מה נושא הספר כי זה מרגיש לי שזה לא יעשה איתו צדק. בואו נגיד שבין הדמויות בספר יש את אלוהים, את לוציפר, העבר, העתיד, מלאכים ואפילו בני אדם.
הספר מציג את עמדתו של אלוהים ביחס לפרוייקט בראשית, בריאת העולם. נראה שכולם חוץ ממנו ויתרו על כדור הארץ ולמרות שבני האדם לא שמים עליו, אלוהים עוד מתקשה לסגור את הבסטה.
הספר נפתח במכתב נהדר מלוציפר, שמרגע שקראתי ידעתי שזה הולך להיות ספר טוב. הוא היה משעשע ולא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים כי אם הייתי צריכה לדמיין שטן– זה היה לגמרי זה. (אגב, לא ראיתי יותר מידי מהסידרה של לוציפר אבל ממה שראיתי חייבת לציין שלוציפר של הספר הזה מוצלח יותר).
אהבתי כל כך את נקודת המבט המעניינת של כל דמות. לא יודעת אם לקרוא לזה האנשה, אבל הבנתי, פשוט הבנתי את הדמויות והמניעים שלהן.
כשנכנסתי לאתר עברית לראות את הביקורות היה כתוב שזה ספר לחובבי גיימן ופראצ׳ט ואני מתביישת להודות שלא קראתי אף אחד מהם. אבל אם שמו את הספר הזה לצד השמות הגדולים האלה, אמרתי לעצמי נו טוב, כמה גרוע זה כבר יכול להיות.
אז גרוע זה לא היה. זה היה מעולה. אני חייבת לציין רגע לשבח את הכתיבה. כי ברגע שקיבלתי את הספר וראיתי שהוא רק 100 עמודים אמרתי לעצמי נו טוב, קריאה קלילה, בטח אין הרבה מלל כי זה לא מחזיק מים. אבל האמת שהכתיבה כל כך טובה, כל כך מוקפדת, שאין לי ספק בכלל שלקח חודשים ללטש את הספר לכדי התוצאה הזאת.
מי שמכיר אותי יודע שאני קוראת בעיקר ספרי נוער, וזה היה יציאה מהקופסה בשבילי. במיוחד גם זה שאני דוסה ולא כל כך נוגעת בספרים שמדברים על אלוהים. אבל פה זה לגמרי עבד לי, אולי אני מתלהבת כל כך כי זה חדש לי, אבל אני מאמינה שגם מי שקרא את הסגנון יהנה.
אין לי דבר רע להגיד על הספר, באמת. אני אסתכן ואגיד שעלה לי וויב של יואב בלום במהלך הקריאה (במובן החיובי). אז בקיצור ביי לכו כבר לקרוא.
