Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
אין מה לראות פה
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 245
מִשׂרת אומנת לשני תאומים בני עשר, בבית משפחה עשירה עד גיחוך, לתקופה מוגבלת ובשכר מופלג. כמה קשה זה כבר יכול להיות? שתים עשרה שנה חלפו מאז התראו ליליאן ומדיסון בפעם האחרונה, מאז חלקו חדר בפנימייה יוקרתית לנערות. כעת אחת מנהלת קריירה פוליטית מאחוזתה העצומה, והאחרת קופאית משועממת בסופרמרקט "הראשון בחסכון". במכתב מסתורי מדיסון קוראת לחברתה לבקר אותה בטנסי. הנערה היפה להכאיב שהייתה מתגנבת לחדרה של ליליאן בלילות זקוקה לעזרתה, וליליאן – הצינית המושבעת – מתרככת ונענית מיד. על ספה קטיפתית כענן, לצד קנקן תה קר צונן, מדיסון יפהפייה עוד יותר. היא ממתינה שהמשרתים ישאירו אותן לבדן ומגלה לה את הסוד הבוער: שני התאומים מנישואיו הקודמים של בעלה עוברים לגור איתם, והם זקוקים לאומנת. זהו? זה האיום הנורא? ליליאן חושבת בהקלה, היא ממהרת להרגיע את חברתה כשזו עוצרת בעדה לומר דבר נוסף. "יש עוד עניין", מדיסון לוחשת, "הם יכולים – לעיתים נדירות כמובן – להתחמם קצת יותר מדי..." בשנינות ובהומור מלא לב, קווין וילסון רוקח סיפור מפגש מצחיק ומופלא, מפתיע לכל אורכו, ובה בעת מוּכר עד כאב. בכתיבה פשוטה וחסרת מאמץ הוא מצליח לשכנע אותנו כי הכול אפשרי, כי קשר אנושי הוא המצרך היקר בעולם וכי בכולנו בוערת אש תמה שמסרבת לכבות.

מצד אחד, זה אחד הספרים הכי מוזרים שקראתי. מצד שני, יש בו כמות בלתי נדלית של אהבה שאינה תלויה בדבר.

מדיסון וליליאן נפגשו לפני שנים רבות בבית ספר יוקרתי לבנות, הן היו חברות וחלקו יחד חדר.

ליליאן, בת עשרים ושמונה, עובדת בשני מרכולים מתחרים, ומעבירה את חייה בבטלה ושאיפה לכלום. היא לא הייתה כזו. היא היתה טיפוס תחרותי, שאפתן וידעה שהצלחה בלימודים היא מפתח להצלחה בחיים. אבל משהו השתבש במהלך הדרך והיא מצאה את עצמה חיה חיים חסרי שאיפות וכיוון. בדיוק כמו אימה.

מדיסון, בת למשפחה עשירה מאוד נשואה לסנטור עשיר מאוד וחיה חיי עושר. יש לה חלק משמעותי בנפילה של ליליאן אך בכ"ז הן נשארו חברות במשך שנים על ידי חלופת מכתבים.

באחד המכתבים מדיסון מבקשת מליליאן לבוא אליה ורומזת על הצעת עבודה. לילאן לא מהססת. גם ככה אין לה מה להפסיד והיא נוסעת.

מדיסון שואפת להצלחה בכל מחיר וליליאן שואפת לרצות את מדיסון. כמעט בכל מחיר.

ההצעה של מדיסון היא שלילאן תשמש כאומנת לשני בניו של הסנטור מנישואיו הקודמים. הם תאומים, בן ובת, בני עשר והם סובלים מתופעה ייחודית ועל טיבעית. הם עולים באש, פשוטו כמשמעו, ולא ניכווים. הם פראיים ולא מרוסנים אבל חובה להשגיח עליהם ולמתן אותם. הסנטור רוצה להתקדם פוליטית ואסור שהבעיה שלהם תתגלה.

מדיסון מתחננת וליליאן מסכימה. מאוד הפריעה לי מערכת היחסים הזו בניהן. מדיסון רואה רק הצלחה וכל האמצעים כשרים וליליאן רק רוצה לרצות ומוכנה להתפשר ולהקטין את עצמה.

הטיפול בילדים אינו קל, בלשון המעטה, אבל כאן מתגלה גדולתה של ליליאן שעושה הכל כדי להצליח. היא עומדת לצד הילדים ומגנה עליהם בכל מצב למרות המוזרות שלהם. הם מחזירים לה אהבה ויחד הם מתמודדים עם כל האתגרים שהם נתקלים בהם.

סיפור מיוחד ושונה. הייתי שמחה לקרוא עוד קצת על הילדים וליליאן. לגבי סוף הסיפור, יש יגידו שהוא סוף טוב אני רק לא בטוחה שהוא טוב לכל הצדדים.

מוזמנים לקרוא ולהחליט בעצמכם.

קריאה מהנה.

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן