Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אמא בתפקיד
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 353
מי מוכן להביא למסיבה כלים חד־פעמיים? ועוגיות? יש הורים מתנדבים ללוות את הטיול למפעל השוקולד? וכל מי שיש לו בעיה עם שעת הפגישה עם המורה - שינסה להחליף בעצמו. ככה, פחות או יותר, עומדת להיראות השנה של ג׳ניפר. היא שוב עשתה טעות והתנדבה להיות יו״ר ועד ההורים של כיתת הגן. אולי ״התנדבה״ זאת לא המילה הנכונה - ״התנודבה״ יהיה יותר מדויק. זה מה שקורה כשהיו״ר הבית־ספרית היא החברה הכי טובה שלך. מהר מאוד ג׳ניפר מגלה שבכיתה הזאת יש כל מה שדרוש כדי להפוך את השנה למאתגרת במיוחד: אימא שמיידעת שוב ושוב (ושוב!) על האלרגיות של הבן שלה, הורה שזומם הפיכה פוליטית בוועד, מישהי שלא מבינה את הסרקזם השנון באימיילים, וגם, ממש ממש במקרה, אבא שווה במיוחד שג׳ניפר זוכרת מהתיכון בתור דון־בורג׳ס־חתיך־הורס. אבל הסירו דאגה מליבכם, ג׳ניפר היא להטוטנית מוכשרת. זאת אומרת, לא באמת, היא פשוט אימא, והלהטוטנות היא חלק מדרישות התפקיד. ג׳ניפר מנסחת את המייל הראשון להורי הכיתה ולוחצת ״שלח״. זהו, השנה יצאה לדרך, ולג׳ניפר אין מושג איך היא תסתיים. זהו רומן שובה לב ומצחיק שמיועד לכל מי שממלאים תפקיד בוועד ההורים, וגם למי ששמחים שהם לא. זהו רומן הביכורים של לורי גלמן, עיתונאית ושדרנית אמריקאית־קנדית.

אני אישה חופשייה, טוב, חופשייה זה מושג יחסי, אני עדיין אמא.

ג'ניפר בת ה 47 שמתגוררת בקנזס סיטי, היא אמא לשתי נערות קולג' בשם ויו ולורה אותן היא הביאה לעולם משני אבות שונים וגם אמא של מקס, שמתחיל ללמוד בגן חובה והוא הבן של בעלה הנוכחי רון.
ג'ניפר היתה נערה מאד פרועה בצעירותה עם חולשה לכוכבי רוק ועכשיו היא רק רוצה לחיות חיים מיושבים עם רון ולהשאיר את העבר מאחוריה.
רון, המכונה בפי ג'ניפר "בעלי הראשון", מנהל חנות ספורט וכל החיים שלו סובבים סביב ספורט, הוא מנסה לדחוף את מקס לאהוב ספורט אבל זה לא ממש הולך לו וגם ג'ניפר מנסה להתאים את עצמה לאווירה הספורטיבית ונרשמת למירוץ הבוץ השנתי ולשם כך היא לוקחת לעצמה מאמן כושר צמוד כדי להיות בכושר אבל בינתיים היא נותרת עם כאבים בכל הגוף והיא יותר סובלת מאשר נהנית.
כשחברתה הטובה נינה משכנעת אותה להתנדב ליו"ר ועד ההורים בגן, ג'ניפר לא מצליחה להתחמק מהמשימה המעיקה הזאת וכך היא מוצאת את עצמה נכנסת במלוא המרץ לתפקיד שכל אחת אחרת הייתה שמחה להתחמק ממנו באלגנטיות.
נינה עצמה היא יו"ר ועד ההורים הבית ספרי והיא יודעת לבצע את התפקיד שלה בצורה מושלמת וגם מצליחה להסתדר עם כל ההורים בניגוד לג'ניפר שכבר בשבוע הראשון לגן הספיקה לריב עם חצי מההורים עקב מייל ציני ועוקצני ששלחה לכולם שאותי אישית הוא מאד שעשע.


ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר

בערב של אסיפת ההורים, ג'ניפר מתערבבת בין ההורים השונים, היא מקבלת תמיכה ממיס וורד, המורה המושלמת של מקס שניראת כמו ברבי עם פנים של בובה ועושה רושם של אישה נעימת הליכות אבל יש בה משהו בוטה ולא נעים, וגם נתקלת להפתעתה בדון בורג'ס, החתיך של השכבה שלה שעדיין גורם לה לפרפרים בבטן ובעוד כמה אמהות מרושעות, צדקניות וסנוביות שהיו שמחות לחתור תחתיה אבל ג'ניפר מצליחה לשדר חזות צינית וקשוחה ולא מתרגשת מכלום וגם לא ממש אכפת לה מה אחרים חושבים עליה כי היא הולכת עד הסוף עם האמת שלה.
ג'ניפר מודעת לעובדה שהכח בידיים שלה והיא לא מהססת להשיב להורי הגן באימיילים סרקסטיים הומוריסטיים ולהראות לכולם מי כאן הבוס.
כשמספר הורים מערבים את הנהלת בית הספר כדי להדיח את ג'ניפר מתפקידה כיושבת ראש ועד ההורים, היא מחליטה להילחם על מקומה ולהחזיר לעצמה את המושכות כדי לכהן בתפקיד שלא רצתה לעשות מלכתחילה ועד שהתפקיד יחזור לידיה, אם בכלל, היא חוזרת להיות עקרת בית לא ממש נואשת, מפלרטטת עם דון ברמה שיכולה לסכן את נישואיה ומתכננת נקמה באימהות של הגן.

דמותה של ג'ניפר היא שילוב משעשע של ברידג'יט ג'ונס וקייט רדי שהופיעה בספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" מאת אליסון פירסון.
אהבתי מאד את הדמות שלה והיכולת שלה לקחת בהומור גם את המצבים המביכים ביותר. צחקתי לאורך כל קריאת הספר, נהנתי במיוחד מהאימיילים השנונים והכנים של ג'ניפר להורי הגן.
אהבתי את החברות שלה עם נינה ואת הזוגיות הנפלאה שלה עם רון.
ג'ניפר היא סופר אמא שקופצת מדרמה לדרמה, יש לה דרמות עם החברה הכי טובה, ההורים שלה, ההורים של ילדי הגן, הבנות המתבגרות שלה, קונספרציות שהיא מעורבת בהן בלי כוונה ואין לה רגע דל לאורך כל העלילה.
היא עוברת משבר עם עצמה אבל לא שוכחת לרגע להיות אמא במלוא מובן המילה כי מהתפקיד הזה היא לעולם לא תוכל להתפטר.
הספר "אמא בתפקיד" זה אחד הספרים היותר מוצלחים שקראתי השנה, אל תפספסו אותו.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן