Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
איך תהיי מאושרת
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 416
אנני הֶבּדֶן מדוכאת מהחיים. היא כבר לא יודעת מה מאמלל יותר; לבקר במחלקה הנוירולוגית בבית החולים את אימא שלה, שאפילו לא מזהה אותה, להגיע למשרד האפרורי שבו היא עובדת, או לחזור לדירה המוזנחת שהיא חולקת עם שותף שמשאיר סירים שרופים בכיור וקליפות פיסטוק בין קפלי הספה. עד שפולי מתפרצת לחייה. ומתפרצת היא המילה המתאימה ביותר; פולי נחלצת לעזרתה מול פקידה אדישה בבית החולים (למרות שהיא כלל לא ביקשה עזרה), דופקת על דלת דירתה עוד לפני הזריחה (למרות שהיא לא הזמינה אותה) ומגיעה למשרד שלה מצוידת בארוחת צהריים ארוזה ושמיכת פיקניק (איך היא בכלל ידעה היכן היא עובדת?). מהר מאוד מתברר לאנני שפולי הציבה לעצמה אתגר: להפוך את מאה הימים הבאים לימים מאושרים בכל מחיר. ובפעם הראשונה מזה שנים גם אנני חושבת שאפילו אם לא תוכל להתחיל את חייה מחדש, אולי תוכל לצקת לתוכם גם אושר. במאה הימים הבאים מנסות אנני ופולי ביחד ולחוד, עם בני משפחה ועם הסובבים אותן, לעמוד על טיבו של העניין הסבוך הזה שנקרא חיים. איך תהיי מאושרת הוא רומן מקסים, שובה לב ומעורר מחשבה, שבמהלך הקריאה בו מיטשטשים שוב ושוב הגבולות בין בכי לצחוק ובין עצב לשמחה.

כולנו מבזבזים את החיים שלנו בלהיות אומללים, כשאנחנו יכולים להיות מאושרים.

אנני הבדן היא גרושה בת 35 שמתגוררת בדירה עלובה באזור מפוקפק ומוכה פשע בשולי לונדון יחד עם השותף הצעיר והיווני שלה קוסטאס.
אנני אומללה, החיים שלה אפורים ומדכאים, היא שונאת את הדירה שלה, את העבודה שלה, חבריה לעבודה חושבים שהיא אנטי חברתית, השותף שלה לדירה מעצבן אותה ובנוסף לכל הצרות, אמא שלה מאושפזת בבית חולים במחלקת הנירולוגיה בעקבות דמנציה מתקדמת.
עד לפני שנתיים לאנני היה הכל, בית יפה, אהבה, משפחה, חברות מפרגנות ועכשיו הכל קרס.
יום אחד, אנני פוגשת במקרה בבית החולים את פולי לאונרד, דמות ססגונית ואופטימית שמחליטה להתביית על אנני ולגרום לה למצוא את האושר בחיים שלה.
פולי סובלת מגידול בראשה במצב סופני והרופאים נתנו לה רק שלושה חודשים לחיות. פולי בוחרת לא להעביר את ימיה האחרונים במרה שחורה וגוררת את אנני אחריה להשתתף בפרויקט שנקרא: מאה ימים של אושר שבמהלכו צריך לעשות בכל יום משהו קטן שגורם לשמחה.

הגידול של פולי גורם לה לחוסר גבולות ואובדן שליטה או כמו שהרפואה מכנה את זה: אי יציבות רגשית! ובמהלך הפרויקט היא עושה הרבה שטויות שכמעט גורמות לה ולאנני להסתבך אבל מבחינתה, אין לה גם ככה מה להפסיד.
אנני נרתעת בהתחלה מהאישה המטורפת והזרה שנכנסה בסערה לתוך חייה אבל לאט לאט היא נשברת, מתחילה להיפתח, לחייך ואפילו לומדת להנות מהרגע.
פולי היא אופטימית נצחית על אף מצבה הבריאותי העגום, היא סוג של ספר עזרה עצמית מהלך והיא כמו פיה שמפזרת אבקת אושר ושמחה סביב כל מי שנקרה בדרכה.
פולי רוצה להספיק לעשות כמה שיותר דברים לפני שהיא עוזבת את העולם הזה, היא מלמדת את אנני משהו על אמנות, תרבות, מוסיקה קלאסית ובעיקר מלמדת אותה לשכוח ולסלוח כי החיים קצרים מידי מכדי לשנוא או כמו שהיא אומרת בספר: מרירות זה כמו לשתות רעל ולצפות שמישהו אחר ימות.
אנני ופולי מאזנות אחת את השנייה, נשענות זו על זו ולא ברור מי זקוקה למי יותר, האישה האופטימית עם הגידול הסופני בראש או הפסימית שלא מצליחה למצוא שמחה בשום דבר שקורה לה אבל האם האושר באמת מחכה בקצה הדרך?

כל פרק בספר מתאר יום חדש שבו אנני מנסה לעשות משהו קטן שגורם לה להיות מאושרת עד שתגיע למאה ימים.
הספר הזכיר לי את הספרים "עשר דקות" ו"חדר הפלאות" שבהם מדובר על תקווה ורצון למצות את החיים עד תומם.
אהבתי מאד את הקשר העמוק שנוצר בין אנני לפולי ואת הדרך שבה כל אחת מהן ידעה להרים את השניה ברגעי השפל. אהבתי את האופטימיות של פולי ואת הרצון של אנני להשתנות ואהבתי במיוחד את הרוחניות ואת משפטי העצמה שליוו את עלילת הספר והמסר הברור שרק כשאנחנו מבינים עד כמה החיים שלנו קצרים, אנחנו לומדים להעריך כל יום שעובר כי בסופו של דבר להיות בשמחה הוא עניין של החלטה.
אני מאמינה שהספר הזה ידבר אל הרבה אנשים כי כל אחד מאיתנו עבר במהלך חייו משברים ורגע אחד מכונן שגרם לנו לעשות שינוי קיצוני כדי לחיות חיים טובים יותר ועל זה בעצם הספר הזה מדבר.
הספר היה מצחיק, עצוב, מרגש, מעורר השראה, מלא בתובנות על החיים וכל מה שהייתי מצפה מספר טוב להיות.
"איך תהיי מאושרת" זהו ספר מהחיים על החיים ועל המוות ועל כמה שהחיים קצרים מידי בשביל שלא נהיה מאושרים.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן