איז'ה מיה – סקירה של חגית בן-חור

זה כנראה גורלן של הנשים במשפחתנו. מה שלא נעשה – בסופו של דבר נמצא את עצמנו עומדות לבדנו על איזו מרפסת.

עלילת הספר מרכיבה שלוש נשים ממשפחה אחת שכל אחת בדרכה עברה טרגדיות ומכשולים משלה ונאלצה להתמודד עם הבחירות שעשתה בחייה.

בקה מזרחי גדלה בבולגריה לזוג הורים יהודים ועשירים, היא היתה נערה חכמה ומשכילה ואביה רצה שבתו תצליח בחיים בזכות ההשכלה שלה אבל בגיל 16 בקה הכירה את ניסים בכר שנחשב בעיני אביה לפרחח כי היה מהמר וקלפן שלא הגיע לקרסוליה של בתו וכך גורלה נחרץ.
בקה וניסים התאהבו, התחתנו ועברו הרבה טלטלות בחייהם. הם עלו לארץ, נולדו להם חמישה ילדים ובקה נלחמה כל חייה על מקומה בלבו של ניסים.
גאולה, בתם הצעירה ביותר של בקה וניסים היתה אף היא חכמה ומיוחדת כמו אמה אבל גם גורלה נחרץ כאשר בגיל שש היא התאהבה לראשונה בשאולי שהיה חבר של אחותה הבוגרת.
גאולה ידעה ששאולי הוא רודף שמלות מושבע וגבר שמושך אליו נשים כמו אל אש אבל היא לא היתה מוכנה לוותר עליו וכך השניים נישאו ונולדה להם בת אחת ויחידה בשם מיה.

גאולה לא ויתרה על השכלה גבוהה וקריירה מצליחה ובזמן ששאול ניהל מרפדייה, היא עבדה כמנהלת פרוייקטים במשרד אדריכלים ובקושי השקיעה את זמנה בבתה ובבית וגם הזוגיות עם שאולי הלכה ודעכה.
מיה גדלה בשכונת עוני ביפו עם שני הורים שלא הסתדרו אחד עם השני ולמרות כל הקשיים, אמא שלה נלחמה שבתה תצא מתורבתת ושלחה אותה כבר בגיל שש ללימודי פסנתר ובלט קלאסי ואחרי שנים של אימונים מיה אכן הפכה להיות פסנתרית מוכשרת שהופיעה ברחבי העולם והביאה הרבה גאווה להוריה.
מיה נישאה לעודד וכל חייה הדהדו בראשה חייהן של הנשים במשפחתה שסבלו מגברים בוגדניים, מיה רצתה שאצלה זה יהיה שונה אבל האם ניתן לשבור את השרשרת?

עלילת הספר נעה בין חייה של בקה בפלורנטין של שנת 1936 והילדות שלה בבולגריה, לבין חייה של מיה בשנת 1999 ובין חייה של גאולה כילדה צעירה בין חמישה אחים והמלחמות הקשות בין הוריה.
הספר הזה היה שמור לי באתר הדיגיטלי של אינדיבוק מעל שלוש שנים וסוף סוף הגיעה השעה הטובה לקרוא אותו.
הספר קיבל המלצות רבות והייתי מאד סקרנית לגביו, לקח לי קצת זמן להתחבר לעלילה ולדמויות אבל בסופו של דבר מאד נהנתי ממנו ואף התרגשתי.
אהבתי במיוחד את דמותה של בקה שהזכירה לי את סבתא שלי שגם היתה אם לחמישה ילדים בתל אביב של שנות השלושים ועברה טלטלות רבות בחייה ועצב עמוק כאשר אמא שלה שהיתה בולגריה נפטרה ממחלה קשה בגיל צעיר. הרגשתי חיבור אישי לספר בעיקר בגלל המילים בלאדינו והזכרת המאכלים הנהדרים של עדות ספרד.
הספר מתאר שלושה דורות של נשים חזקות אבל גם כאובות ונבגדות, נשים מרגשות שמוכנות להקריב הרבה מעצמן למען האהבה ולמען ילדיהן ולמרות העצב לא מוותרות על תקווה לחיים טובים יותר – מומלץ בחום.

קריאה מהנה.