איה (היא)
ספר לא שגרתי המגולל את סיפור חברותם של שלוש דמויות : איה גיא ורון. הספר עוקב אחר השלושה במשל עשור. מגיל תיכון ועד בגרותם. הספר כתוב בגוף ראשון, כל פעם מנקודת המבט של אותה דמות , במשפטים קצרים לעיתים חסרי מילות קישור. הקורא מוצא עצמו קורא את אותה אפיזודה מספר פעמים מנקודת מבט של דמות אחת ורעותה.
עלי לציין כי סגנון זה הקשה עלי והעיב על הנאתי מהספר. עלילתו נוגעת ביחסים חברתיים ואהבות ראשונות. גיא הינו פוחז, רודף בנות. איה מתאהבת בו והוא בה אך הם אינם מצליחים לממש את אהבתם ולמסדה .מדי פעם בנקודות זמן מסוימות, הם נפגשים, נזכרים בערגה ובתשוקה באהבתם ושוב נפרדים כל אחד לדרכו. רון מבין כי ליבה של איה מסור לגיא ומפנה את דרכו. הוא בונה מערכת יחסים יציבה יותר. נישא ומקים משפחה.
איה , בחורה עם אופי חזק, בונה את חייה בהגשמת חלומה – מתן מענה ומשכן לנערות ולנערים במצוקה. גיל שהדריך לצידה, מנסה לבנות איתה מערכת יחסים אך תמיד גיא נמצא בתווך.
גיא, בין כל התאהבויות שלו , מנסה למסד אך הוא קשר עם בחורה בשם רקפת, אשר מבינה כי ליבו שייך לאחרת. גיא מציע לה נישואין. האם יצליח לשים את עברו ואת רגשי ליבו בצד?
הסופרת חני וייס לא העמיקה בהתפתחות של עלילה כלשהי בשל בחירתה בסגנון זה של כתיבה. הדמויות היו שטחיות בעיניי. לא נוצר סיפור עומק .
