הספר החמישי בסדרת שבע האחיות של לוסינדה ריילי עוסק בטיגי.
טיגי היא האחות הרוחנית והיותר עדינה. היא טבעונית ואוהבת חיות. לאחר מותו של פא סולט היא עוברת לעבוד באחוזה גדולה בסקוטלנד כאחראית על שימור חיות הבר בשטח האחוזה. היא דואגת לבעלי החיים באזור ומגנה עליהם, בעיקר על חתולי הבר והאיילים.
האחוזה שייכת למשפחת קינארד שסיפורה לא היה מבייש אף טלנובלה. צ'רלי בעל האחוזה הוא רופא לב במקצועו, הוא תקוע בנישואין לא מאושרים ויש לו בת נערה בשם זארה שכל הזמן בורחת מבית הספר. הוא עצמו נקרע בין עבודתו כרופא לניהול האחוזה המשפחתית.
באחוזה פוגשת טיגי את צ'ילי, צועני קשיש מרפא שהוא גם מעין מגד עתיד/מכשף, "ברוחו" בשפתו שלו. מהרגע שהוא רואה את טיגי הוא מבין שהיא שייכת לעמו, שגם היא ניחנה בכוחות ריפוי ויתרה מכך הוא יודע בדיוק מי היו הוריה ומה הם שורשיה. כך למעשה טיגי מתחילה לחקור אחר משפחתה ומגלה את סיפורה של לוסיה אמאיה אלבסן,סבתה המפורסמת.
בגרנדה של 1912, לוסיה הינה ילדת פלא. צוענייה שהתברכה בכישרון ריקוד מופלא. מאז ומעולם היא הייתה שאפתנית, דעתנית ובעלת בטחון עצמי גבוה. כבר כילדה בת עשר, ולמרות התנגדות אימה מריה, היא עזבה עם אביה את הכפר שלהם והחלה לעבוד כרקדנית בערים הגדולות. כך למעשה, לאט לאט, היא בנתה קריירה משגשגת כרקדנית פלמנקו. חלומה הגדול הוא לכבוש את העולם, להיות מוכרת בכל בית וכמובן לעזור למשפחתה.
דעתי על הספר:
אני אהבתי את "אחות הירח" מאוד, את המסרים שהוא מעביר ומצאתי אותו שונה במקצת משאר ספרי הסדרה.
2 הדמויות הראשיות – של טיגי ולוסיה – מאוד שונות זו מזו. טיגי ביישנית ורוחנית, יש לה אמות מוסר גבוהות ואינסטינקטים טובים. גם אין לה בעיה להיות לבד עם עצמה בטבע, שכן שם היא פורחת. לעומת לוסיה שהיא מוחצנת ותמיד מוקפת במשפחה וחברים קרובים. העלילה מעניינת מכיוון שעד הסוף לא ברור מה הקשר ביניהן, אם הוא בכלל קיים.
למרות השוני ביניהן, אהבתי את שתיהן, כל אחת עם המעלות והחסרונות שלה. יותר התחברתי לטיגי, כי גם אני ביישנית, אבל לעיתים הייתי רוצה להיות פורצת דרך כלוסיה. היא אישה חזקה אך גם כשבגרה נותרה בה מן הילדה.
בעיניי, לא ניתן לקרוא את הספר הזה במנותק מהספרים האחרים בסדרה שכן יש בו דמויות ואירועים שהוזכרו בספרים הקודמים (בעיקר בשניים הראשונים). לי אישית זה לא הפריע, להפך. אהבתי את החיבור שנוצר בין האחיות מהספרים הקודמים לטיגי.
ריילי היא אחת הכותבות הטובות בעיניי וכל ספר שלה – כולל הספר הנוכחי – אני קוראת בשקיקה שכן הם סוחפים ומרתקים. ריילי מנווטת היטב בין 2 הנושאים העיקריים בספר: חיות הבר ועולמם של הצוענים הרקדנים בספרד לאורך ההיסטוריה. היא לא הזניחה אף אחד מהנושאים הללו וניכר כי ביצעה עליהם מחקר מקיף.
בסוף הספר יש את דבר המחברת שם היא מספרת על תהליך הכתיבה (למשל על מי מבוססת דמותה של לוסיה) וגם נותנת רמזים לגבי מחלתה (ריילי נפטרה לפני מס' חודשים אחרי מאבק ממושך בסרטן). מודה שזה היה אחד החלקים המסקרנים אך העצובים בספר. "אחות הירח" הוא אחד הספרים הטובים בסדרה, ואף על פי שריילי סיימה לכתוב את כל הסדרה טרם מותה, עדיין עצוב לי שלא נזכה לקרוא עוד מפניני חוכמתה ודמיונה.
