הספר אחד מאיתנו הבא בתור מתחיל כעבור שנה מהספר הראשון, ומתמקד בדמויות החדשות שמצטרפות לספר וגם בהופעתן מחדש של כמה מארבעת דמויות הראשיות מהספר הקודם. מייב (אחותו של ברונווין) היא כיום אחת מהדמיות העיקריות, יחד עם ילדה בשם פיבי שעובדת בבית קפה מקומי שבו מייב ואדי (שהייתה חלק מהרבייעה המקורית) אוהבות להסתובב. כעת יש לנו גם את נוקס – שהוא החבר הטוב ביותר של מייב והחברה לשעבר.
מאז מותו של סיימון עברה כבר שנה, ומספר אנשים מנסים לשמור על הרכילות שלו רלוונטית ואפילו להעתיק ממנו. היו כמה בלוגים אפלקציית ריכולים שחיקו את של סיימון, אבל רובן נסגרו.
הפעם, בספר הזה מישהו מסתורי מעצב אפליקציית רכילות כמשחק של אמת או חובה.
אם אתה נבחר יש לך 24 שעות להשיב "אמת" ואז הסוד הגרוע ביותר שלך יוצא לאור, או שתעשה מעשה נועז ותבחר ב"חובה" ותינתן לך משימה. אם אינך מגיב כלל להודעה אז זה נחשב כאילו בחרת "אמת".
פיבי נבחרה ראשונה והאמת שלה הרסנית. הזוג הבא שנבחר בוחר בחובה והם מקבלים משימה פשוטה. ואז מייב נבחרת והיא מחליטה להתעלם מזה, והאמת שמתגלה בסופו של דבר הרסנית בדיוק כמו זאת של פיבי. ואז החובה הבאה נהפכת לקטלנית, ומייב מחליטה שהיא תרד לשורש העיניין ותגלה מי עומד מאחורי כל זה ושתעצור אותו אחת ולתמיד.
דעתי: הספר הזה היה המשך נהדר לספר הראשון, אחד מאיתנו משקר.
הייתי קצת לחוצה מאיך שהדינמיקה תהיה הפעם עם הדמויות החדשות, אבל זה עבד ממש טוב. אהבתי את החברויות החדשות ומצאתי את עצמי רוצה לדעת עליהן כל מה שאני יכולה. כולן לקחו חלק בסיפור והדבר היה כתוב היטב. לפעמים הדמויות גרמו לי לחייך עם באינטרקציה שלהן עם דמויות אחרות.
אהבתי לראות את מייב מתפתחת כדמות בפני עצמה. נוקס כל כך מתוק וקצת חנון, מוזר אבל עדיין אכפתי, מתחשב ומוכן לעזור לאחרים. פיבי חצופה ומצחיקה אבל גם מתוקה, אנו רואים גם את אחותה אמה ומגלים על הרקע שלה שעוזר לה להיות קשורה לעלילה.ה
לטעמי הספר הזה יותר טוב מהספר הראשון. לא יכולתי להפסיק לקרוא, הייתי צריכה לדעת מה קורה בכל רגע!
יש בו את אותן דמויות כמו באחד מאיתנו משקר, ובגלל שלא קראתי אותו מייד אחרי הראשון, היה לי קצת קשה להיזכר מי הדמויות בהתחלה. אבל זה לא השפיע על הקריאה מכיוון שבספר הזה יש דמויות ראשיות שונות. הסיפור מאוד מסקרן, וממשיך לשמור על התעלומה עד לסוף. אפשר לנחש ולפתור כמה מקווי העלילה, אבל לא נראה לי שיש מישהו שיצליח לפתור את כולם. אני ממליצה לכם לקרוא את הספר הזה ומצפה לספר הבא של קארן מ' מקמאנוס.
הדבר היחיד שלא כל כך אהבתי הוא שהסוף היה קצת פתוח, רציתי לדעת מה יקרה אחר כך ואם יהיה עוד משהו, אבל בסך הכל אני יכולה לראות למה הסופרת סיימה את הספר ככה וזה לא הרס את ההנאה שלי מהספר בכלל.
חובה בהחלט לקרוא!
