Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
אז איך נוצרו החיים שאלה הילדה
קטגוריה:
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 170
"הייתי בשבת חתן. הנשים היו בחדר אחד והגברים בחדר אחר. הם ישבו ופטפטו ופתאום נכנסה אישה ופרשה לפני הקהל סדין לבן ועליו כתמי דם. שאלתי את אימא שלי, "מה זה?" היא אמרה שזו ההוכחה שהכלה הייתה בתולה. ואז היא סיפרה לי מה עשו בתימן לְכלות שהתגלה שלא היו בתולות, איך היו גוררים אותן ברחוב למען יראו וייראו. שאלתי אותה, "ומה עשו בחורות במושב ששכבו עם החבר שלהן לפני החתונה? איך הן הוכיחו שהיו בתולות?" אימא ענתה שאולי שפכו יין אדום על הסדין כדי להראות כאילו היו בתולות. באותו רגע אמרתי לה שאני לעולם, אבל לעולם, לא אתחתן לפני גיל שלושים." הספר מגולל את סיפורה של ילדה קטנה הגדֵלה בבית דתי במושב עולים מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה, תקופה שמאופיינת בעליות המוניות ובתחושה של ימות משיח, ובה נקבצים יהודים מארבע כנפות תבל בארץ ישראל. המחסור והחדירות היומיומיות של פדאיונים מעזה מחייבים את התגייסות כל בני המשפחה להתמודדות עם הקשיים. המבוגרים עובדים בשדה ובשמירה לילית, והילדים הקטנים מוציאים את הצאן למרעה. באווירה זו ילדה קטנה בוחנת את הנורמות החברתיות והאמוניות בסביבתה וחולמת להקים מעבדה משלה כשתגדל, ולחקור בה איך ולמה נוצרו החיים. שאלות אלה ילוו אותה עד לשיעור כימיה אוניברסיטה בנושא  הרזוננס, שפתח צוהר לעולם האטומים, ומאז היא מתלבטת כיצד הכוחות בין הפרוטונים לאלקטרונים באטומים יצרו את מורכבות החיים. מזל חופי גדלה ולמדה במושב עולים מתימן, סיימה תואר ראשון בביולוגיה ואחריו תואר שני ותואר שלישי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. עשתה פוסט-דוקטורט במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית בבתסדה שבמרילנד ובמכון ויצמן במחלקה לנוירולוגיה, המשיכה להוראת ביולוגיה בבתי ספר וחזרה למחקר באימונולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודתה המדעית פרסמה מאמרים רבים שזכו לציטוטים רבים בספרות המדעית.

אז איך נוצרו החיים שאלה הילדה

הספר האוטוביוגרפי מגולל את סיפורה של ילדה קטנה במושב עולים מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה. ילדה שחווה חוויות של ילדות . בניית צריף המגורים של המשפחה גרם לתאונות של נעיצת מסמרים בגפיים. בחנוכה אחיותיה ניסו לטגן לביבות על פרימוס והמחבת עם השמן הרותח נשפך על בטנה. באותם ימים היה רופא אחד לכמה מושבים. קפיצתה על מתבן טמנה בחובה חתך לאורך אמת ידה. אמה דאגה לשתול ירוקת ועצי פרי בגינת הבית. הם גידלו פרות וייצרו מוצרי חלב . הפדאיונים שלטו במרחבים והיה צורך לדאוג לשמירה מקומית. ההיתקלות איתם לא היתה נעימה.  אירועי חתונה במושב היו בבחינת עבודת הכלל. לכל אחד היה תפקיד. שחטו פרה  לכבודה של שמחה. אחת החוויות שחרוטה בזיכרונה של אותה ילדה קטנה היא פרישת סדין לבן עם כתם אדום לבדיקת הבתולין של הכלה. אירוע זה כ"כ היה טראומטי שנשבעה ברגע זה כי היא לא תתחתן לפני גיל 30.

החוויה שמלווה אותה בילדותה הפשוטה והמגוונת , היא היתקלותה במקרים רבים מול נחש. מוטיב הנחש חוזר רבות בספר לאורך שנות חייה. ככל שגדלה בשנים, התרחבה העבדה במשק והיא נטלה חלק משמעותי בעבודה זו. אהבתה לספרים גדלה כשהלכה לבית הספר. אז נחשפה לעולם , לידע רחב .

לאחר בית הספר היסודי החליטה להגיע לכפר הנוער בן שמן. שם השתלבה בינות לחברים ממרקם אנושי מגוון. קמה ב4:00 לפנות בוקר לרפת. מסלול הרפת היה גם מסלול לבגרות שלה. חייה שם חברתיים כמו כל מתבגר של אז. ריקודי עם, לפעמים גם סלוניים. ההפרעות למורים עד שמבינים בכיתה י"ב כי יש לקחת את החיים בידיים. גיוסה לצבא לא בא לה בקלות. למורת רוחו של אחיה התגייסה ונהייתה מדריכת טיולים בבית ספר שדה עין גדי. חוויותיה לצד חוקרים מכל הקשת הרחבה של חוקרי ארץ ישראל שבו את ליבי בפרק של עין גדי. בעברי הייתי מדריכת טיולים וזכיתי אף אני ללמוד מגיורא אילני חוקר הנמרים הידוע ז"ל , שמעתי את אברהם נגב חוקר העיר הנבטית בממשית. פרק זה בספרה החזיר אותי ליותר מ30 שנה אחורה לחוויותיי עם מטיילים.

באווירת אהבתה לטבע ולשאלת החיים, חקרה בהמשך חייה את עולם האטומים. דווקא הפרק האחרון והמסיים – פחות עניין אותי וסופו של הספר גדע את העניין בו.

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן