לסוכנת אטלי פיין יש יותר מידי משקעים מהעבר. כשהיתה בת שש, משהו פרץ לבית שלה, היכה אותה מכות אנושות ולקח איתו את אחותה התאומה. כל השנים היא ניסתה לחקור את מה שקרה ולגלות היכן אחותה אך ללא הצלחה.
שלושים שנה אחרי פיין נחושה מאי פעם לגלות מה עלה בגורלה של אחותה והיא מגלה גם לא מעט סודות על הוריה.
הסתבר שהמשפחה היתה חלק מהתוכנית להגנת עדים, הוריה היו חלק ממבצע חשאי כדי להסגיר ראשי מאפיה אי שם בשנות השמונים, אמא שלה היתה חפרפרת שהעבירה מידע.
אחרי שלושים שנה פיין מגלה את שם משפחת הפשע ומתחילה לחקור אודותיה. היא מגיעה לביתו של טוני וינצ'נזו ושם היא פוגשת את ג'ון פולר, איש עם עבר צבאי עשיר שגם הוא מחפש את טוני מטעם אגף החקירות של הצבא. הם חוברים האחד לשניה ומנסים יחד להבין מה קרה ולאן נעלם טוני.
קל זה לא היה גם בגלל שעברו על כך הרבה שנים ובמיוחד בגלל שככול שהם חקרו, הם גילו מעט ומצאו שמשהו מנסה להוריד אותם מהחקירה ומחבל בראיות. ירי של בחור צעיר שנראה לא קשור, העלמה של מצלמות אבטחה, בן משפחה של וינצ'נזו מת בכלא ומה לא…
סקרנים? בצדק.
גם אני קראתי בסקרנות את הסיפור. הגיע הזמן שאטלי פיין תדע מה קרה לאחותה ולה בלילה הארור ההוא לפני שלושים שנה. היא ניסתה לאורך השנים לגלות מה קרה אבל תמיד במקביל לחקירה אחרת שניהלה, הפעם היא התמסרה לכך וידעתי שתצליח כך שהייתי סקרנית לגלות מי היה אחראי לכך ואיך היא תגיע לגילוי.
אני אוהבת שבאלדאצ'י כותב. הכתיבה שלו קיצבית ומושכת, הפרקים קצרים כיאה לספר מתח, הסיפור מעניין ומסקרן רק כשהפעם הרגשתי שהעלילה הולכת מעט לאיבוד ולא ממש סחבה מבחינתי את 457 העמודים של הספר, היו חלקים שהיו פחות מוצלחים ומעניינים עבורי.
אולי בגלל שהגעתי עם צפיות גבוהות… (בכל אופן מדובר בבאלדאצ'י), אבל הפעם נהנתי פחות.
