כשאת מגיעה לצומת דרכים, את לא יכולה שלא לחשוב על הדרך האחרת ולתהות איך היו נראים החיים שלך
מאה ימים לאחר שאלן, צלמת שחיה בניו יורק, נישאת לבעלה המושלם אנדי, היא פוגשת במקרה במעבר חציה בניו יורק את האקס המיתולוגי שלה, ליאו, אותו לא ראתה שמונה שנים.
הם מביטים זה בזו לכמה שניות וממשיכים הלאה, על פניו זה היה מפגש סתמי ולא חשוב אבל עדיין אלן מרגישה נסערת ומעורערת מאד מהמפגש הזה.
אלן מתיישבת בדיינר מקומי כדי להירגע עד שלפתע היא מקבלת שיחת טלפון מליאו עצמו שרוצה לפגוש אותה.
המפגש ביניהם מטלטל אותה אבל היא משתדלת להציג בפניו חזות קרירה וכשהם נפרדים לשלום ליאו מציע לה להשאר ידידים.
אני עוזבת את הדיינר מסוחררת, בתחושה מעורבת של מלנכוליה, טינה וציפייה. זהו בליל רגשות מוזר ומבלבל שמחמיר בשל הגשם, שיורד עכשיו במטחים אלכסוניים קפואים.
אלן חוזרת הביתה לבעלה אנדי וממשיכה בשגרת חייה אבל דמותו של ליאו רודפת אותה לכל מקום, היא נזכרת בערגה כיצד הכירו ומהרהרת במערכת היחסים האינטנסיבית (על גבול האובססיבית-בעיקר מצידה) שהיתה להם, עד לרגע בו ליאו נפרד ממנה ושבר את ליבה.
זמן קצר לאחר הפרידה הכואבת מליאו, מתחילה אלן לצאת עם אנדי, אחיה של חברתה הטובה ביותר מרגו.
אנדי הוא עורך דין צעיר ומבטיח שהגיע מאטלנטה ומנהל את חייו בניו יורק.
בניגוד לליאו השתלטן אך הכריזמטי, אנדי נח וקליל, רומנטי, להוט לרצות, מנומס ורוחש כבוד ובקיצור: ג'נטלמן דרומי אמיתי.
ליאו שעובד כעיתונאי במגזין נחשב, מציע לאלן לצלם למגזין שלו את דרייק ווטרס, זמר מפורסם.
אלן מוחמאת אך מסרבת להצעה כדי לא להיות קרובה אליו אבל ליאו לא מוותר ודואג שההצעה תגיע ממקום אחר.
בנוסף לדברים הלא סגורים עם ליאו, אלן טרודה כשאנדי לוחץ על שינוי ומציע שיעברו לגור באטלנטה קרוב להוריו ולעסק המשפחתי של אביו ואף מראה לה הצעה של בית למכירה.
אלן אוהבת את ניו יורק והמעבר לאטלנטה לא קוסם לה.
המחשבה על מעבר כה מיידי מהממת אותי. הראש שלי מתמלא בחזיונות ניו יורקיים קלאסיים-סנטרל פארק ביום סתווי צלול, החלקה על הקרח בכיכר רוקפלר, לגרימת יין על המרפסת בעיצומו של קיץ מסחרר ולפתע אני מתגעגעת לעבר.
אלן נוסעת ללוס אנג'לס כדי לצלם את דרייק ווטרס ומופתעת לפגוש שם את ליאו בתור המראיין שלו. היא מנסה להתכחש לרגשות שלה כלפיו אבל אפילו סוזן אחותה שמצטרפת אליה, מרגישה שאפשר לחתוך את המתח המיני ביניהם בסכין.
ליאו לא מסתיר את רגשותיו כלפיה ומודה שעשה טעות שנפרדו, מה שמצליח עוד יותר לבלבל את אלן.
אלן נמצאת בפרשת דרכים בחייה, האם היא צריכה להיכנע לרגשותיה העמוקים (למרות כל השנים שעברו) כלפי ליאו או לחיות באטלנטה חיים שלווים, רגועים אך משמימים עם בעלה אנדי?
במי תבחר אלן? באנדי-החוף מבטחים שלה או בליאו-שהוא כמו טיפוס הרים המטפטף עליה גשם קר כשהיא קצת אבודה?
לאורך כל העלילה דמותה של אלן נשלטת על ידי אנדי ומשפחתו, הם מנהלים את כל חייה ומחליטים בשבילה איך יראה עתידה, היא מרגישה זרה בתוכם ולא שייכת.
אלן מתוסכלת וממורמרת, היא אולי נשואה לגבר "המושלם" אבל אין בחייה מסתורין, תשוקה, אתגר או להט והיא קרועה בין הלב לראש.
'אוהבת לא אוהבת' הוא ספר רומנטי שקל מאד להזדהות איתו, הבנתי את אלן, חוויתי איתה את כל הדברים שעברה ומצאתי את עצמי חושבת: מה אני הייתי עושה במקומה.
זה ספרה השני של הסופרת אמילי גיפין שאני קוראת, ממליצה על ספריה בחום.
קריאה מהנה
