Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
אובססיה
הוצאה לאור: ,
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 480
"היא עמדה בעובי היער האפל, נשימותיה רדודות, וקור מסמר את עורה למרות שהאוויר היה חם וכבד. היא פסעה צעד אחד לאחור, ואז שני צעדים, כשהדחף לרוץ השתלט עליה." נעמי בואוז מאבדת את תמימותה בלילה שבו היא עוקבת אחרי אביה לתוך היער. כשהיא משחררת את הבחורה שהייתה כבולה ולכודה במרתף באדמה, מגלה נעמי את היקפם המחריד של פשעי אביה, והופכת אותו לנושא קלון ידוע לשמצה. היא גם מבינה שלא משנה עד כמה תתקרב לאושר, היא לא תוכל לברוח מחטאיו של תומס דייוויד בואוז. כעת, כשהיא צלמת מצליחה, ונקראת נעמי קרסון, היא מוצאת מקום שקורא לה לבוא — בית ישן הזקוק לשיפוץ במרחק אלפי קילומטרים מכל מה שאי פעם הכירה. נעמי רוצה לחבק את הבדידות, אבל התושבים הלבביים ומסבירי הפנים של סנרייז קוב אינם מרפים ממנה וכופים עליה להיפתח, בייחוד אחד מהם — קסנדר קיטון הנחוש. נעמי מרגישה את חומות ההגנה שלה נופלות, ויודעת כי בסתר ליבה ייחלה למערכת היחסים שהחיים החדשים שלה מציעים לה כעת. אבל חטאיו של אביה עלולים להפוך לאובססיה, וכפי שנוכחה לדעת פעם אחר פעם, עברה נמצא במרחק של חלום ביעותים.

אחד הדברים הזכורים לי מילדותי הם הביקורים השבועיים בספרייה העירונית השכונתית. אחד השמות המפורסמים ביותר בספרייה היה שמה של נורה רוברטס. הכריכות הוורודות והמתקתקות של הרומנים הרומנטיים שלה לרוב היו מונחות על עגלת ההחזרות, כי כולן רצו לקרוא את הספרים שלה והתור אליהם תמיד היה ארוך. מאז עברו 25 שנה, טעמי הספרותי השתנה אבל הטעם הטוב מספריה עדיין נשאר. כשנתקלתי במקרה בספר שלה באפליקציה שאני אוהבת לקרוא בה, הייתי חייבת לגלות אם הקסם עדיין שם, במיוחד כי ספריה האחרונים הם רומנטיקה משולבת במתח, שילוב שחביב עלי במיוחד.
יש סיבה שהספרים של נורה רוברטס כל כך פופולריים: את הדמויות שלה קל לאהוב או שאנחנו נהנים לשנוא אותן. 'אובססיה' הוא אחד מהספרים האלה והוא מתמקד באנשים שהתקשורת לרוב מתעלמת מהם. בסיפורי פשיעה אנחנו לרוב שומעים וקוראים את סיפורם של הקורבנות - ובצדק, אבל לפושעים יש קורבנות נוספים: קרובי המשפחה של הפושעים האלימים והמסוכנים.

תומס דייוויד בואוז הוא רוצח ואנס סדרתי אלים ואכזרי במיוחד שפעל במערב וירג'יניה. לילה אחד נעמי הקטנה, שעומדת לחגוג יום הולדת 12 בעוד יומיים, לא מצליחה להירדם. היא מבחינה מחלון חדרה שאביה תומס נכנס אל תוך היער שליד ביתם ומחליטה לעקוב אחריו. להפתעתה היא מגלה ברצפת היער דלת ישנה מעץ שמובילה אל תוך מרתף. היא מתחבאת וממתינה שאביה ייצא מן הדלת, ולאחר שהוא עוזב את המקום היא מצליחה לפתוח את הדלת. היא מתרגשת ומצפה למצוא אופניים חדשים שתקבל במתנה ליום ההולדת, אבל במקום זאת היא עדה למחזה מחריד שאף ילדה בת 12 לא צריכה לראות. היא מתעשתת ומשחררת את הנערה הקשורה והחבולה שהייתה אחד מהקורבנות של אביה ושתיהן הולכות למשרדו של השריף. בכך למעשה נעמי גורמת לתפיסתו של אביה ומעשיו שנמשכו יותר מ-15 שנה נחשפים.

נעמי עוברת יחד עם אמה ואחיה מסון להתגורר בוושינגטון אצל דודה – סת' ובן זוגו הארי, שעושים כל שביכולתם להעניק לשני האחים ילדות בריאה. שניהם מגדלים את נעמי ומסון ולאחר מכן המשפחה עוברת להתגורר בניו יורק, אבל שני האחים נרדפים על ידי המעשים של אביהם ובעוד מסון מתמודד עם השדים המשפחתיים באופן ישיר והופך לסוכן FBI, נעמי בוחרת להתרחק מהם ככל האפשר. היא הופכת לצלמת מצליחה ונודדת ממקום למקום, בורחת מכל מערכת יחסים אפשרית. באחד ממסעותיה היא נתקלת בבית ענק וישן בחוף המערבי של ארה"ב בעיירה סנרייז קוב ומתאהבת בו. לאט לאט היא עושה את מה שפחדה ממנו כל כך: מתיישבת במקום אחד, מאמצת כלב תועה ואפילו מתאהבת. אבל את כל האידיליה הזו מאיים לנפץ רוצח ואנס סדרתי נוסף, מעיין חקיין של אביה תומס שהחל לפעול בעיירה סנרייז קוב.
אם ברומנטיקה התוצאה היא לרוב צפויה, אז מה שלא צפוי בספר הוא סיפור המתח ובכך נורה רוברטס מצטיינת. היא יודעת איך להעביר את הדמות הראשית מחולשה לכוח, ואיך להעביר מצב של חוסר התאמה להרמוניה. את זהותו של האנס והרוצח הסדרתי הנוסף לא הצלחתי לזהות ממש עד לסיום הספר, והוא השאיר אותי עם פה פעור.

פסק הדין:
לפעמים את לא יודעת שהתגעגעת או שמשהו חסר לך, עד שאת נתקלת בו שוב. וכתיבתה המיוחדת של נורה רוברטס בהחלט הייתה חסרה לי כל השנים הללו. זהו סיפור מתח עם נגיעות של רומנטיקה שכתוב בגוף שלישי שהתאים מאד לספר, הרגשתי שאני מתלווה לנעמי במסע הלא פשוט שהיא עוברת. התרגום היה מצוין ובספר אין רגע דל, לא שמתי לב והוא נגמר לי מהר מאד למרות שאינו קצר כלל. הפעם אני כבר לא אחכה 25 שנים נוספות בכדי להמשיך ולקרוא את ספריה של הסופרת המעולה הזו.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן