אדם הלך לאיבוד – סקירה של שרון בצלאל

אדם הלך לאיבוד, נעלם אי שם בהודו, הקשר איתו נותק. ההורים שלו פונים לעזרה לחבריו הטובים שנרתמים למשימה ללא היסוס.

הם מזמינים כרטיסים, אורזים ומגיעים להודו. רק כשהם מגיעים להודו הם מגלים שאין להם תוכנית מסודרת. היכן מתחילים? הרי הודו ענקית… זה כמו למצוא מחט בערמת שחת.
הם עולים על אוטובוס צפונה ומתחילים לחפש אותו, גם בעזרת תשאול עוברים ושבים עם תמונה עדכנית שלו.
אף אחד לא הכין את החברים לאנשים המוזרים שיפגשו בדרך. כל אחד עם השפה שלו, עם התרבות שלו ועם הזכרון שלו… כל ידיעה חיובית מטלטלת את השלישיה ומשנה את התוכניות שלהם, אין להם רגע דל. יש שאומרים שלא ראו אותו אף פעם ויש שמזהים אותו ואומרים שהוא היה במקום כזה או אחר. החברים נאחזים בכל קצה חוט ומנסים למצוא אותו.

הם מנסים להתחקות אחרי המסלול שהוא עשה, ניסו להכנס לראשו כדי לנסות להבין לאן היה הולך, מה היה עושה…
כבר מההתחלה חברה אליהן תיירת שהתחברה לאחד מהחברים והצטרפה לצוות החיפוש.
על הדרך הם פגשו באנשים שטענו כי ראו אותו וכי היה במקום כזה או אחר וזה מה שקבע עבורם את המסלול. הם נאחזו בכל שביב של מידע שקיבלו וחיפשו אותו ברחובות, במקדשים, במסעדות ובבתי הארחה.

באחד המקדשים מצאו מכתב שהשאיר והבינו שיש לאדם עיניין לא פתור עם ההורים שלו. נקודת ההנחה של צוות החיפוש היתה שהוא בורח ממשהו שמעיק עליו שככול הנראה קשור להוריו. ההורים שלו, שנשארו בארץ, לא הסגירו שום מידע. הם מצידם המשיכו לחפש במרץ את חברם שנעלם ועל הדרך הרוויחו גם את הטיול בהודו.

האם ימצאו את אדם? האם קרה לו משהו או שהוא רצה לברוח מכולם? מה קרה לאדם?

החברים של אדם לקחו אותי לסיבוב בהודו על מקדשיה, נופיה ומטעמיה. יש בספר יופי של תיאורי אוירה שעוררו את כל החושים וגרמו לי לדמיין ולהרגיש את הודו ואת המסע של החברים כדי למצוא את אדם.
אהבתי את הכתיבה המרעננת, הרגשתי שבספר יש הרבה מהנשמה של הסופרת החל מהכתיבה וכלה בעיצוב הספר. הסתקרנתי לגלות היכן אדם ומה הוביל אותו לברוח מכולם.
מה שפחות אהבתי בספר היא העובדה שהרגשתי שהעלילה מונוטונית. הייתי שמחה אם היו משולבים קטעים מהעבר של אדם ומהעבר של החברים שמחפשים אותו שיכלו לשפוך אור על ההעלמות וכך להעלות את המתח והעיניין בספר.
בסיכומו של דבר נהנתי מהספר, במיוחד מהתיאורים שלקחו אותי לסיבוב בהודו (זה הכי קרוב להודו שאהיה בזמן הקרוב…) ומהכתיבה המרעננת של ארצי.

כשכל יום הוא מסיבה נשאר רק להחליט אם לרקוד או להסתכל מהצד…