Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מיכל הרטשטייןב-2 למאי התארחה בפינתנו #הכר_את_הסופר הסופרת מיכל הרטשטיין.

שאלון היכרות:
1. מה הספר האחרון שכתבת?
"חקירת חיסול" – זהו ספרי הרביעי, שהוא ספר שני בסדרת "החוקרת הדס לוינגר" (הראשון היה "משפחה הורגת").

2. על מה את עובדת כעת?
ממש סיימתי לעבוד על העריכה של "חקירת חיסול", שיצא ממש בעוד מספר שבועות. לאחר מכן אני אקח לפחות חצי שנה הפסקה.

3. מתי ואיך התחלת לכתוב?
כשהייתי בצבא כתבתי קצת סיפורים קצרים שהסתובבו בין הבנות ביחידה, אבל לא חשבתי לעשות מזה קריירה. רק בגיל יותר מאוחר חזרתי לכתיבה. כשהייתי בת 33 הפכתי לבלוגרית. כתבתי על כל מיני נושאים שעניינו או הטרידו אותי ושמתי לב שאני מצליחה לעניין ולסקרן אנשים, אבל כתיבת בלוג הייתה מבחינתי ריצה למרחקים קצרים ושאפתי למרתון והחלטתי לכתוב ספר. לא ידעתי איך בדיוק שוק הספרים עובד (אוי כמה שהייתי תמימה!) והחלטתי ללכת על מה שאני מכירה וכתבתי ספר במתכונת של בלוג. הספר הראשון שלי – וידויה של עגונת היי טק – התחיל למעשה כבלוג. כאילו אני באמת שרון מוסקוביץ, גיבורת הספר שבוגדת בבעלה, שמספרת בסודי סודות לכל העולם על מעלליה. עם הזמן צברתי עוד ועוד מנויים לבלוג וקיבלתי עשרות אם לא מאות תגובות, קיוויתי שהקהל שצברתי לעצמי יעשה את שלו וישכנע מו"ל לתת לי חוזה, אבל לצערי זה לא קרה (זה כמעט קרה) ואת הספרים שלי אני מוציאה בהפקות עצמיות (יש לי מו"לים אבל אני משלמת…)

4. איפה ומתי את נוהגת לכתוב?
אני כותבת בחדר העבודה שלי בבית. לא מצליחה להתרכז בשום מקום אחר. מתי? אני אדם מאד שיטתי. אם אני אחכה שהמוזה תגיע אלי, היא לא תגיע ולכן אני מכריחה את עצמי לכתוב מספר פעמים בשבוע. לפעמים אני מצליחה לכתוב המון ולפעמים פחות, לפעמים אני מוחקת כל מה שכתבתי, אבל לא מאפשרת לעצמי להיכנע לבטלה.

5. מתי התחלת לקרוא לעצמך "סופרת"?
שאלה קשה. עד היום קשה לי עם זה. יש לי כבוד עצום לסופרים מסוימים וקשה לי לשים את עצמי במשבצת שלהם ולכן המון פעמים אני מספרת לאנשים ש"כתבתי ספרים" ולא אומרת שאני "סופרת". רק לאחרונה התחלתי לקבל אומץ ולכנות את עצמי סופרת…. יחד אם זאת יש לי סיפור משעשע למדי בעניין: כשרק יצא הספר הראשון שלי, ודי התעופפתי על עצמי, יצא לי לפגוש את אחד המרצים שלי מהאוניברסיטה (למי שלא יודע אני רואת חשבון) זה היה בסביבות חודש ינואר (תחילת שנת מס) והוא שאל אותי: "מה את עושה בימים אלו?" אז עניתי בגאווה: "אני סופרת!" אז הוא היה בטוח שאני מדברת על ספירות מלאי.

6. מה התכונה החביבה עליך בעצמך?
ציניות (למרות שלצערי לא כולם נהנים ממנה)

7. איפה את גרה? ואיפה היית רוצה לגור?
אני גרה מאז שנולדתי ברמת גן. אם לא היה עניין של פקקים בבוקר הייתי רוצה לגור בישוב כפרי.

8. מלבד המקצוע שלך, באיזה מקצוע היית מעוניינת להתנסות? ובאיזה מקצוע בשום אופן לא?
מאז ילדותי חלמתי להיות שוטרת ואני מממשת זאת דרך ספרי המתח שלי. אבל בשנים האחרונות המקצוע שאני מפנטזת עליו זה הוראה. אני מרבה להרצות בפני התלמידים בבית הספר של בני ונהנית מכל רגע. אין עבודה שהייתי אומרת לה בשום אופן לא (למעט פשע וזנות כמובן שאינם מקצועות בעיני) חינכו אותי מגיל צעיר לחריצות. אני יכולה לומר שאני גרועה בביולוגיה ומתעלפת ממראה של מעיים פתוחים ולכן לא הייתי נותנת לעצמי לעבוד במקצועות הרפואה…

9. מיהו הגיבור/ה הספרותי/ת החביב עליך?
ירבעם/שלומעם ממלכים ג' של יוכי ברנדס, שהיא הסופרת הנערצת עלי. והספר הספציפי הזה הוא אחד האהובים עלי ביותר.
ומיהו הגיבור שלך בחיים האמתיים?
שניים: סבי וסבתי: יהודה וברברה גרינבאום ז"ל שורדי שואה מפולין והונגריה שחיים בליבי יום יום. אם יתגשם חלומי אכתוב עליהם ספר.

10. אילו ספרים יש כרגע ליד המיטה שלך?
ספר ויקרא (כן כן אחד מחמשה חומשי תורה) – יוכי ברנדס החדירה בי את האהבה לתנ"ך. אני בוגרת החינוך הדתי ולמדתי 5 יחידות תנ"ך, אבל כעת החלטתי לקרא מחדש את התנ"ך בראייה מפוכחת יותר. אני קוראת בקצב של פרשת השבוע, אוטוטו מסיימת את ויקרא. כשתסתיים השנה אעבור לנביאים.
וגם "היינו בני המזל" של ג'ורג'יה האנטר – כמעט מסיימת. רכשתי את הספר בעיקר מכיוון שהדמויות בספר הן בנות העיירה ראדום – עיירתו של סבי האהוב, יהודה גרינבאום.

11. איזה כישרון, נוסף על כתיבה, את/ה חומד/ת? 
הייתי רוצה לדעת לרקוד. להזיז את עצמי מבלי להרגיש מבוכה.

12. לאיזה חולשה אנושית אין לך כל סבלנות?
חוסר מוכנות להקשיב לצד השני.
מה המוטו החביב עליך?
ואהבת לרעך כמוך

13. עם מי היית הכי רוצה לשבת על כוס קפה (חי או מת)?
שאול המלך.

14. מה המאכל האהוב עליך?
לצערי הרב וופל בלגי.

15. מה הספר/ים או הסופרים שהכי השפיעו עליך?
כתבתי שיוכי ברנדס היא הסופרת האהובה עלי, אך סגנון הכתיבה שלה שונה לחלוטין משלי. יש שלושה סופרים שהשפיעו עלי: 1. עירית לינור – אני מאד אוהבת את סגנון הכתיבה שלה ואחת המחמאות הכי חמות שקיבלתי אי פעם הייתה שאמרו לי שאני כותבת בסגנון שלה. 2. הארלן קובן – ספרי המתח שלו מהווים עבורי השראה. 3. ליונל שרייבר – הספר שלה "חייבים לדבר על קווין" זעזע אותי והדהים אותי בו זמנית והיווה למעשה השראה ל"משפחה הורגת". זה לא אותו סיפור אבל בשני הספרים יש סיפור מסגרת קשה (במשפחה הורגת רצח משפחה ובחייבים לדבר על קווים רצח בבית ספר) שהוא עילה לדון בסוגיה אחרת: בחייבים לדבר על קווין הספר מדבר למעשה על הורות בעוד שבמשפחה הורגת אני מדברת על חוסר היכולת של בני האדם לקחת אחריות על מעשיהם.

16. מהו רגע השיא בחיים שלך?
לידת בני.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן