Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

הדס ליבוביץ'ב-9 לינואר ראיינו בפינתנו #הכר_את_הסופר את הסופרת Hadas Leibovich

שאלון היכרות:
1. מה הספר האחרון שכתבת?
"ליבי או: מה קרה לאיש עם הכלב?", זהו ספר ראשית קריאה שנכתב בזמן שחיכיתי לתשובה בנוגע להוצאה לאור של הרומן "דלת מול דלת" שכתבתי לפניו. בסופו של דבר 'ליבי' יצא כחודשיים לפני 'דלת מול דלת', ואני מצאתי את עצמי ברכבת הרים של התרגשות מהולה בחרדה למשך כמה חודשים טובים.

2. על מה את עובדת כעת?
כרגע כותבת במרץ את 'ליבי 2', לשמחתי – לאחר הצלחת הספר הראשון הוחלט בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד' שזו תהיה סדרה, תוך כדי אני אוספת חומרים לרומן הבא.

3. מתי ואיך התחלת לכתוב?
במשך שנים התעסקתי בנושאים שנושקים לכתיבה, אבל לא התמסרתי לה. בשלב מסוים, כששני הבנים היו בגילאי גן – תחילת בית ספר יסודי, הרגשתי שהחיים שלי עולים על גדותיהם ושמשהו חייב להשתנות. עזבתי את העבודה כדי לחשוב ומתוך השקט התחילה הכתיבה. בהתחלה כתבתי טור שבועי ל'עכבר העיר', מאוחר יותר יצאו לאור שני ספרי הילדים – "גור של דינוזאור" ו"מלך השוטרים של האריות" (שניהם בהוצאת מטר), וכשהרגשתי בשלה התחלתי את המסע הארוך פנימה ולבסוף החוצה של – "דלת מול דלת" (הוצאת ידיעות ספרים). הנושא של מקום העבודה בחיים שלנו, כאימהות ובכלל, מעסיק אותי מאוד.

4. איפה ומתי את נוהגת לכתוב?
הבנתי שיש לי הפרעת קשב בלימודי התואר השני לפני תשע שנים בערך (יחד עם לידת ילדתי השלישית, מה חשבתי לעצמי??), מאז שאני מודעת לזה אני יודעת טוב יותר לנהל את עצמי ולקבל את הקושי באהבה. הזמן היחיד בו אני מצליחה להתרכז ולכתוב הוא בשעות הבוקר כשכולם מתפנים מהבית והממלכה שקטה וכולה שלי. אני כותבת על הלפטופ בכל מקום שאין בו שולחן כתיבה וכיסא.

5. מתי התחלת לקרוא לעצמך "סופרת"?
זו שאלה טובה, כי זה תהליך שקורה לאט. תהליך פנימי ופחות חיצוני של הבנה שקטה – מי את ולאן את הולכת. אני יכולה להגיד שהיום אני עומדת זקופה מאחורי ארבעת הספרים שכתבתי ובהחלט מרגישה וקוראת לעצמי סופרת, קשה לי לסמן בדיוק מתי זה התחיל.

6. מה התכונה החביבה עליך בעצמך?
כנראה גמישות מחשבתית. אני בן אדם לא מקובע, עקשנות היא תכונה זרה לי, תמיד אצליח לראות את אותה הבעיה או עניין מעוד כיוון שלא חשבתי עליו קודם.

7. איפה את גרה? ואיפה היית רוצה לגור?
אנחנו גרים בתל אביב ואני אוהבת מאוד את העיר הזאת, עברנו לא מעט דירות בחיינו ובזו הנוכחית – אני מרגישה שהגעתי הביתה. יחד עם זאת, אם היית שואלת את הילדה הירושלמית שהייתי – היא הייתה עונה שלעולם לא תעזוב את ירושלים…

8. מלבד המקצוע שלך, באיזה מקצוע היית מעוניינת להתנסות? ובאיזה מקצוע בשום אופן לא?
אני שמחה להגיד שטוב לי בדיוק במקום בו אני נמצאת היום, לא מתחשק לי להתנסות בשום שדה אחר כי אני בהתנסות מתמדת של הגבולות היצירתיים של עצמי, לגבי החלק השני של השאלה – רואת חשבון למשל. חבל יהיה על הלקוחות שלי (בהנחה שיהיו כמה בודדים כאלה).

9. מיהו הגיבור/ה הספרותי/ת החביב עליך? ומיהו הגיבור שלך בחיים האמתיים?
אני מתחברת יותר לסיפור מאשר לגיבור או הגיבורה בו, וכיוון שקשה לי למצוא אחד חביב במיוחד אני אזכיר שלושה, במקרה או שלא – כולם הגיעו מהספרות האיטלקית האהובה עליי מאוד:

הגיבורה בספרה של נטליה גינצבורג – "ככה זה קרה", גיבורה בלי שם שמצליחה להזיז בפשטותה את נימי הנפש האנושית, הנשית. אלנה ולילה מהסדרה המדוברת – "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה, ובספר "שרוכים" של דומניקו סטרנונה – דמות המשפחה המתפרקת לחתיכות.

בחיים האמתיים אני לא מאמינה בגיבורים. אני חושבת שאנשים בסופו של דבר נקלעים למצבים כאלה ואחרים, לרוב בעל כורחם, ומתמודדים איתם כמיטב יכולתם. יש ויש אנשים מעוררי השראה, אחת כזו היא אמא שלי.

10. אילו ספרים יש כרגע ליד המיטה שלך?
איטליה, ענן / מרקו לודולי

צבע החלב / נל ליישון
החברים של סוזי / רפי טופז
כאן היה הבית / יונה טפר (מי שגם ערכה, בין השאר, את ספרי – 'ליבי')
טבעו של הכיף / דיוויד פוסטר וואלאס

11. איזה כישרון, נוסף על כתיבה, את חומדת?
בכובעי כסופרת ילדים, כולי קנאה בסופרים שהם גם מאיירים. יש המון מרחב תמרון בין שתי היכולות האלה כשכותבים ומאיירים ספר באותה היד. זה כבר לא יקרה לי בגלגול הזה, אבל ספרים שנכתבו ואוירו על ידי יוצרים כאלה תמיד מקסימים אותי מחדש (מרלה פרייזי, גלעד סופר, רותו מודן, סוזי לי, אורית ברגמן ועוד רבים וטובים).

12. לאיזה חולשה אנושית אין לך כל סבלנות?
פאסיביות.

13. מה המוטו החביב עליך?
לא יודעת אם יש לי מוטו שחביב עליי.. אבל מחבבת את המשפט – אם יש ספק – אז אין ספק. אני מאוד מחוברת לאינטואיציות שלי ומקשיבה להן.

14. עם מי היית הכי רוצה לשבת על כוס קפה (חי או מת)?
היום, ממרום גילי וניסיון חיי, הייתי שמחה לשבת לקפה עם כל אחת משתי הסבתות שלי, שמזמן כבר אינן אתנו, לשיחה על החיים (וגם עם סטינג!).

15. מה המאכל האהוב עליך?
בין השאר, ארטישוק בכל צורה אהוב עליי מאוד.

16. מה הספר/ים או הסופרים שהכי השפיעו עליך?
אני מאוד מתחברת לכתיבה נשית, הספר "תולדות האהבה" של ניקול קראוס השפיע עליי מאוד, זו אולי היתה הפעם הראשונה שהרגשתי קנאת סופרים אמתית, כנראה שקראתי אותו בנקודה בזמן בה הייתי בשלה בעצמי לכתוב והוא בהחלט דרבן אותי לעשות זאת. גם הספר "מזל קטן", של הסופרת הארגנטינאית המצוינת קלאודיה פיינרו, נשאר איתי זמן רב אחרי שסיימתי אותו,  "כאב" של צרויה שלו שקראתי בנשימה עצורה כמו גם את "תרה". יש עוד המון, קשה להתייחס לבודדים, ספרים מלווים אותי כל חיי.

17. מהו רגע השיא בחיים שלך?
שלושה רגעים נדירים שכל אחד מהם מהווה שיא בפני עצמו: יום הולדתם של שלושת ילדיי – אדם, יונתן ושירה. היו עוד רגעים יפים ומרגשים בחיי, אבל עם יד על הלב – אין דבר שישווה לזוג עיניים פעורות לרווחה של תינוק שרק יצא מהבטן שלך. פשוט אין.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן