Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

אורלי סיגלב-16 למאי ראיינו בפינתנו #הכר_את_הסופר את הסופרת אורלי סיגל‏ (‏‎Orly Seagull‎‏) 

שאלון היכרות:
1. מה הספר האחרון שכתבת? 
"ניסויים פתוחים" בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

2. על מה את עובדת כעת? 
עורכת את הספר הבא שלי. קובץ של שלוש נובלות המבוססות על חיי הפרטיים.

3. מתי ואיך התחלת לכתוב?
יש ארגז שמור בבית אימי של מחברות יומן שכתבתי כבר מכיתה א'. מעולם לא הפסקתי. ובכל זאת, הפעם הראשונה שחשבתי לכתוב ספר היתה כשמכר ותיק, מבקר ספרות של הארץ, קרא כמה עמודים שכתבתי לעצמי ועודד אותי להמשיך עד שאפרסם ספר. היום אני יודעת שבלעדיו עוד הייתי ממשיכה למלא מחברות יומן עם ריח של הודו. אחר כך הגעתי ל"סדנאות הבית" של אשכול נבו ואורית גידלי והם עודדו אותי להפוך את הטקסט לספר ביכורים.

4. איפה ומתי את נוהגת לכתוב? 
בכל בית קפה שמגיש קפה נטול. ויש כאלה הרבה. 
אבל המקום החביב עליי הוא הספרייה הלאומית בירושלים. בין מדפים גבוהים וספרים צהובים וחכמים.

5. מתי התחלת לקרוא לעצמך "סופרת"? 
עוד לא התחלתי. המחשבה שדוסטויבסקי ואני חולקים את אותו משלח היד גורמת לי להאמין שיש סבירות גבוהה שבגלגול הזה לא אקרא לעצמי סופרת. אבל כנראה שלתמיד אכתוב.

6. מה התכונה החביבה עליך בעצמך?
אופטימיות. כשלא מתעכבים על הפרטים, קל מאד לשמוח בתמונה הגדולה. אני משאירה את המציאות לאחרים ונהנית מהפנטזיה.

7. איפה את גרה? ואיפה היית רוצה לגור? 
מושבניקית מאושרת. לא הייתי מחליפה את הפטפוט של הציפורים בבוקר ואת המרחב הירוק, כאן מולי עכשיו, ברקע אחר.

8. מלבד המקצוע שלך, באיזה מקצוע היית מעוניינת להתנסות? ובאיזה מקצוע בשום אופן לא?
אני עוד בשלב ירח הדבש שלי עם הכתיבה, לכן לא מצליחה לדמיין מקצוע אחר להתנסות בו. ובכל מקרה, במקצועות שנוגעים בפיננסים כנראה שלא אמצא את עצמי.

9. מיהו הגיבור/ה הספרותי/ת החביב עליך?
אטריו מ"הסיפור שאינו נגמר", שלחם למען פנטסיה. אם לא נחלום נמות. 
ומיהו הגיבור שלך בחיים האמתיים?
אמא. אני וליבי, בזכותה. 
גיבורה אחרת שלי ומופת היא דאו אונג סאן סו צ'י, לוחמת זכויות האדם: "אני חושבת שבשלב הזה כבר ברור למדי שאני לא מאוד מרוצה מהמילה 'תקווה'. אני לא מאמינה בלקוות בלבד. אנו עובדים למען מה שאנחנו רוצים".

10. אילו ספרים יש כרגע ליד המיטה שלך?
"לאן שנצוף שם בית"/מיה טבת דין, "גלבי/איריס אליה כהן, "מסעותיי עם חמותי/מאירה גולדברג ברנע וגם מאה וחמישים עמודים לעריכה מתוך הספר הבא שלי, שמביטים בי בציפייה וחוסר סבלנות.

11. איזה כישרון, נוסף על כתיבה, את חומדת?
יכולת טכנית. אני רוצה לפתוח מכסה מנוע ולאבחן בעיות בן רגע. 
כן, ואם אפשר גם לדעת לנגן באותה חד פעמיות. כמו שהלב מרגיש.

12. לאיזה חולשה אנושית אין לך כל סבלנות?
אגו. אני מאמינה גדולה בשבירת קבעונות. החסם הגדול ביותר הוא האגו שלנו. 
מה המוטו החביב עליך?
Relax. Nothing is under control!
המשפט הזה הוא יופי של אנטי-ונום להיבריס.

13. עם מי היית הכי רוצה לשבת על כוס קפה (חי או מת)?
סבתא בקי, שהיתה שחקנית בברודווי. מטורפת ושבירה. יש לי הרגשה שהייתי מוצאת הרבה קווי דמיון בנינו.

14. מה המאכל האהוב עליך?
תמר לח נחשב? מהסוג שמגדלים בבקעת הירדן לייצוא בלבד. כבר ניסיתם?

15. מה הספר/ים או הסופרים שהכי השפיעו עליך?
"בריחה" של אליס מונרו, "תולדות האהבה" ו"בית גדול" של ניקול קראוס, שיריו של פאבלו נרודה, כל מה שכתבה יהודית קציר, אשכול נבו ומירה מגן.

16. מהו רגע השיא בחיים שלך?
לידות בניי, שהתרחשו שתיהן בביתנו והיתה בהן חגיגיות וקדושה והרגע הזה, ערב לידתו של "הילד" החדש, ספר הביכורים שלי: "ניסויים פתוחים", שהוא רגע של הגשמה והתרגשות. נולדה מתוכי כותבת. מתבוננת, מאמא גדולה של דמויות ועלילות.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן